תועבה נעשתה בישראל ועולה גדולה אצל הסרימ מנ אל

תועבה נעשתה בישראל.docx

‏ 

(88.00K)
————-
לא עוד מיל שבועי  כי כמעט אולי גמ בכל החזקימ הכבולימ חלושי הדעת  קצה נפשי
-=מנעי קלכ מבכי כי יש עוד שכר ליוספ=-
תודה על ההקשבה אפ כי אולי רק אחרי מותי ילמדו להעריכ את אומצ המחשבה
בצפיה לימי אחרימ    ימימ של צדקת אלהימ חימ
יששכר יוספ בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ   שלמ
תועבה נעשתה בישראל.docx תועבה נעשתה בישראל.docx 88K   הצג   הורד

טרמ המלה שדודה

התמונה האחרונה מהגבעה

 

תועבה נעשתה בישראל  ועולה גדולה אצל הסרימ מנ אל

 

אמת ושלומ   אוי מות ורצח ,,

אנכי יששכר יוספ בנ אליהו  איש אמת עבד אדני אלהי ישראל  נאמנ לתרת משה עבדו  אשר היה כמלכ שספנ גרונות למענ הצדק רק בקדושה תולתנית 

אשר מגבעת יש שכר ליוספ אני  על יד אלונ מורה שכמ  אשר בינ עמק תרצה לעמק שלמ

אפס כי איש צדיק אנכי ולא חטאתי ובלא צדק פשעו בי  ובהעדר אמת כל אחי בגדו בי 

אנא הקשיבוני  לבל בעת הזאת תנטשוני   כי ידעתי רבימ פשעכמ ועצומימ כזביכמ   כי עזבתמני לאנחות ותתנו יד על פה  עת זרקוני אל כלבימ חדי שינימ מלאי הרעולות  ויושיעני לבדו אלהי  גמ דרכ תמיכת משפחתי וחכמותי  ואבא אני כעת במשפט בוגדימ אתכמ  פנ ידרש גמ דמי בחרונ אפ מנפשכמ  כי אפס כי החנפתמ ארצ בעידוד כזבי שלטונכמ

ואלבש רוח קנאות  לתבוע צדק או נקמות ממכמ   כי תחשבו תנצל התנחלותכמ  ובשונה מחבל עזה  יש חמומי מח בקרבכמ  אפס כי  פנה תפונו וגמ גרוש תגורשו וגמ אמ לא אחד ולא שנימ יסורסו ויומתו  והמכבשימ לא יעצרו אמ את עדינות שיקורכמ ואת רוע מעללי כזבכמ כעת אתמ לא תעצורו וברוח כפר את תועבותיכמ תנקו

כי באמת אמנה ראה ראיתי וגמ מנגד נסיונ בינתי לא נסתר  כמקומ הטוב בארצ החשבתי בליבי את יושבי אלון מורה  הישוב הזה  בעת קבעונ הנורמה המעוותה בימנו העת החדשה המושחתה  הלא הוא רב פתיחות לקבל מוזרות אנשימ ולהכיל מיוחדות אמיצימ ולא מיד לתעב כל אומצ חלוצימ ותשכילו אפ לתמוכ ולעודד קצת נדכאימ   ובכל זאת זעקתי לאמור  הכי פחות רע הוא  אבל טוב עקבי נעדר גמ ממנו  ואמ בארזימ נפלה שלהבת  על איזה עוד חלק בארצי האמינ    ואברח על נפשי להיות גולה הרחק הרחק מארצ תועבת בני עמי  פנ אאלצ לסרס אשיותי עד בוש  כגולה בתכ ארצי כבול מדרוש את משפט אלהי צדקי ופנ אטבע בתעתוע נוחת שפלותי 

והנני היומ מתיצב לנגדכמ בזעפ ליבי  האזינו תוכחתי ושמעו אל דברי  כי אספרכמ את מלא ספור דלקת התועבה  -תרוצ הפלתי בשבי  כהפלת מאפיונר במלא העוצמה על חצי דוך תנועה  והנה אגידכמ את מעללי סבלות תפיסתי  באמת אלהי אבי 

 

-=הרבות הסכלימ  ומקצת החכמימ  נוהגימ ממש דומה  ובניהמ כל הנורמה הנסחפה  ואבוי לו לשלטונ  המקשר כל נורמלי להסחפות אחוזי הרבות הסכלימ  וכל קיצוני  בטח לא מנ החכמימ   כי באבוד אמונ יאבד שלטונ=-

 

 

 

-=זעקת התבגרות בנער  מורה על סתירה פנימית בחינוכ ההורימ 

 אולי אפ על כי לא תעבו מספיק דרכי אישימ מנוגדימ=-

הספור הוא על נער סורר ומורה  יליד שתיקתכמ תושבי אלון מורה  איננו שומע  כי בכל יומ את דעתו משנה ובכלזאת את מלא ערפו הוא מקשה  וממש כציונ התורה הוא זולל וסובא  ככ סביב כל נזיד אי זה תבשיל  אמ לא יכבלוהו בחזקה בידוע תשאב אל בטנו חצי תכולה גמ אמ מסבימ סביב שמונה  ובעזות מצח פני נערותו  גמ כאשר הוא מתארח אצל זרימ איננו בוש מדישונו ואראהו לפני כחצי שנה ללא בושה סוגר מקרר של מארח ומפטיר לעברו בצחוק נבלותו מה קרה חזרנו לתקופת הצנע האאא   ואזדעק במבט שותק וחרד לעברו למענ יאזנ במעט את עזותו   והיומ צר לי  אולי מבלעדי כנ  היה המארח מכיר יותר את עומק נבלותו וחודל מתמוכ בו עוד לארחו ימימ רבימ להוות לו בסיס יציאה יציב לרוע מעללו

-=אינ אלהימ בישראל היומ  אבד כל צדק מנ הארצ 

 וימירו רדיפת צדק  בחסד עיור  ויאפס מליבמ באמת כל הקרבת יראה למענ הרתעת רשעה=-

ובכנ מילדותו אני מכיר אותו  עת היה צועק מהאמבתיה אל אמו שוב ושוב  אינ קצ רצונות ותותש ותרתונ לעברו  ותכנע היא לבכינותו ואביו התעלמ מהקשותו

וגמ לא נשכח עד היומ מזכרונ כולמ אינ קצ מופרעות שוטטותו וריקנותו בכל גיל גדילתו

ויתפס גונב חציר מטוב לב לדשנ את סוסו  ויחצפ בעיני מאד  מהירות קלות תגובת חרטתו  כאילו צער תפיסתו בינ רגע זהוא מיד כפרתו על הפשע   וינבל בעני ולא השכלתי לעכלו אז  

 ומגדל תמימות טהר לבבי חישבתי ללמדו מעט ולהקדיש מעצמי  ובכל עת נפלו עלי קבלתיו וגמ אמ בחצות לילה לא דחיתיו וישנ אצלי לא אחת ויאכל אכול ושבוע מהמעט אשר בחקי ופעמימ רבות בישלתי למענו מאשר היה לי  ובפיו הוא היה מודה בכנות שבאפ גבעה ואפ מארח מעולמ לא מתיחס אליו כלככ אישי ומתחשב בכלככ אורכ רוח כמו אח אוהב למרות כל המעמסה שהוא ידע תמיד יש על ראשי  בעבודה ובמחשבה  ושיחות עומק אל תוכ הלילה הייתי מנסה ללמדו לטובתו  ולא אחת דברתי ללבו כמעט בתחנונימ -ימח שימו- כמה חשוב להיות ארכ אפימ וברוב המקרימ לנצור כוחו ורוגזו 

כי ידעתיו ולא נעלמ ממני רוע מעללי הקוצימ אשר בישבנו עת היותו מתנדב עוכר בגבעת עלי עינ טרמ החרבותה גמ הרבה בגללו כי חמומ מוח היה וכמו חמור בועט בסביבתו  מעודד התקלויות שוא עמ ערבימ וגמ על כל רכבי בילוש וביטכון מנסה לזרוק אבנימ

ואתבע ממנו בפעמ העשירית כבר בזעפ רגיזה כי גבעתי היא איננה גבעתו ואסור לו לתעב ככ בחרונ אפ כל אורח שלא נראה קצת לרוחו  ויעז פניו שוב ושוב  גמ כאשר שוחחתי עמ מבקרימ  להפטיר לעברי גלויות  עזוב אותמ המ סתמ המ אטומימ ויחשבוהו שמ כחצי בעלימ ויסוגו נעלבימ

והיה בראתי כל זאת כי למרות נבלותו בז הוא בכלל  לכל מילימ ודבורימ  אז תבעתי ממנו בכל תוקפ לבל יעז פניו שוב אל גבעתי וגמ את השמנ אשר מסק איתי ונוספ עליו משלי  הרצתי אחריו אל מארחו ובקשתיו כי יבהיר לו לבלתי נסותו עוד  כבעבר אינ קצ ליצור איתי קשר מעודפ מושחתותו   אינ לי כעת כח שלטוני לרסנ נבלותו  אכ לפחות תבעתי בכל פה את ריחוק נכחותו   ואז עוד הוא עזב בזעפ פנימ ברוב חרופימ וגידופימ ואפילו לא חסכ באיומימ   טרמ יתעקל מזוני בקרבו וכבר פיו יורק קללתו

 

ואמצא לנכונ להוכיח במעט עוז את עומק תועבתו  וזה אשר שלחתי לו לישר דרכו בתבונה ולעצור נבלותו ברגיזה מדודה

"  ואבחר בסופ להכנס בכ במקומ להתעלמ ממכ  כי עמ כל הכעס והבוז אשר בליבי עליכ  זה באמת ובאמונה  אז זה יכל פעמ  להועיל לכ

בגלל פלוצימ כמכה  אני עוד מעודד את השבכ היהודי שעוד לא הגיע הזמנ להתפרק מנשקו 

  עצוב שהשרפת קוצימ של השנה שעברה  לא שרפה את הקוצימ שבישבנ שלכ   כי אז להבותיה היו כפולות ומכופלות ואולי היית -מתפנטשר- סופ סופ  מלהטכ העיור

הידע שלכ שוה לזבללל

מושפל עז פנימ חסר כבוד שכמכה

אינ לכ בושה לצעוק שוב ושוב על מי שמארח אותכ   ואפילו להכות בחזקה  ראיתי כאילו בצחוק   אולי פעמ אחת נשיב לכ איזה אגרופ מחצ  ונשבית אותכ באיזה מכה קטנה   הלא אתה כמו עכבר מאיימ על הצל של עצמו  ומעורר דיחוי על סביבתו

 עמ כל השחצ העלוב שלכ  תחת מלכות אמת היה מפיל אותכ השופט למלכות ארבעימ

 ואתה עוד אומר לי שהחמש דקות עבודה שלכ שוימ יותר מחמש שעות התנדבות של אחרימ   כי.. אתה חיל של ארצ ישראל   אתה רק מטמא אותה בנבלותכ הערומה

-=כי לא מנ המדע הצדקות  ולא מהשפלות ענוה=-

ואתה בטח יודע  רק לחרפ ולגדפ  כי דברי טעמ אינ לכ ממש בראש המריר שלכ

כי הפעמ הרגזתני הלילה יותר מדי  לנסות לעקוצ אותי בטענות שוא ובמחשבות כזב 

  כי אנכי  ארכ אפימ  אכ לא אל מול ילדונ בואש  המוצי צאתו  שוב ושוב  ומצפה שכולמ ינקו אחריו   ומשחק כאילו הוא הנקי שכולמ מלכלכימ לו

ולכנ אני תובע ממכ לא להתקרב אלי באפ דרכ  עד אשר ברבות השנימ תשנה מהותית את חוסר הכבוד שלכ  ואת הבוז המובנה שלכ  לכל אחד שמשנה פסיק מהרגלי המחשבה העלובימ שלכ

גועל שברירי

לא מעט ידידימ אמרו לי שהמ מופתעימ שהצלחת להרגזני  שוב ושוב  כי אני מוכר להמ כאדמ למוד צער שיודע להכיל לא מעט  וממש לא ממהר להתפרצ

אבל אני לא ראה חכמה בהכלת ניגוד כה אכזרי ורע  בינ ילדותיות ראשכ הקטנ ומחשבתכ הצרה  ובינ הנשאות שחצ לבבכ

 או שתמצא סיבה מוצקה להתגאות או שתכיר בשפלותכ

 אבל בעודכ מתגאה משפלות ריקנותכ  ועוד מתנשא ומקניט ערכ גדולימ וטובימ ממכ  זה רק נראה זהב חלול ומקוממ 

 וגוש חרה משתוממ

ואני יודע  מגו ליבי שהקנטת אותי  כי טענת לעברי שמדיבורימ לא נבנימ דברימ  וכעבור שעה בזת לי שכל הידע והנסיונ שלי הוא רק בתחומ הבניה  .. ואז עברת לאדמ דכאני  חסר פשר  פליט חרדי  מאוס מילדותו  מבולבל וחסר עקביות בדעותיו  אולי אפילו ריקני   דברימ אשר ברובמ נכונימ לגביכ  ,,

וגמ אמ אני בזתי לכ  על פחזות ריקנותכ    זה בצדק  ולטובתכ היכיתיכ בשבט מוסר עקבי וניכונתי אז לדונ איתכ   אבל אתה נכנס מהר מאד להתקפיות ילדותית ועוד מתרברב שאתה עומד מאחורי הטענות שלכ וכל רגע ממיר ומוסיפ ומחליפ אותמ   ולרגע הייתי ניכונ לשפוט לעומקמ  למענ לא תאחז בהבלי שקר ולו תימצא באמת נקודת חולשה בדרכי אנכי אודה מקרב לב ואשתנה    

   אבל מהר מאד נודע לי כי אתה שב להיות כבעבר  ילד מקניט בחוסר טעמ  ועוד מצפה שאעביר לכ   ובצאתכ לדרכ  עוד צועק כמו אפרוח מאימ  ומעורר דיחוי

אנשימ כמכה הופלו תחת מלכות אמת למלכות שלושימ  ונבנו מחדש  שבר אחר שבר  להיות אנשי אמת  " 

אפס  כי  י ע נ

"גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב."

 

ומאז שוב ושוב עוד חרפני וגדפני ליד כל צבור אשר פגשני תחת כל הטובה אשר מילדותו עשיתי לו  ויזעק לאמר כי כופר אני וכי במעמקי בור מימ מקומי ואויב העמ בכלל הנני

ואתרגז נגד זנותו בפינה רועשת ואלחש לאזננו אז ברדת הקבוצה הגדולה ביומ השישי אל נחל תרצה ואאימו באמירה מחושבה שלרגע לא יחשוב לו כאילו חרבי היא לתצוגה בלבד  זוהי חרבי הקדושה אשר עמדי תמיד היתה אשר בידוע חרות על לב נושאה כי -=המלחמה הממשית בימנו היא בפה ולא בחרב  והיא יותר על לבבות העמ מאשר על קרקע אדמה   אז גמ הלוחמימ המ שומרי האמונימ ולא ממש לובשי המדימ=-   ובחלופ כשעה לא נצר פיו שוב ושוב לבזותני בדברי שקר  וכעת סופ הטיול המסובכ הזה  ואבא אני אל בית מארחו כי היה דר אצל קל דעת כמותו אכ גדול חסד בגלל אשתו   כי גרוש התגרשו הורי הנער לא מעט בגלל איבתו לאביו וגלי התפרצויות על אמו מטביעתו  ואגביהה חרבי לעברמ שניהמ ברפיונ מבטמ ואומר כי כאילו קרוב הייתי לפגעו מגודל רשעות הצקתו  וכל זאת אחרי שיחה ארוכה עמ מארחו כי אסור לו לתת יד תומכת לעומק עורמתו וימאנ להבינ וינעל ליבו במערומי שקר עדינ  ויפשע שבעתימ על כל זאת מארחו בהריחי האמינו כאילו באמת יכולתי אני לפגוע באורחו בלא תועלת מציאותית מהשחתת נפשו  אבל דרשתי כי יבדלו מנו ויתעבוהו לבעבור רסנ בערותו   ולא שעה אלי מקוטנ היבטו  ואטפתה אנכי לקבל בהחמצה קלה את תגובתו   והיה כלכתי והנה עידוד נבלה באזני  לאמר לא יעיז הלז לפגוע בשערה מראשךך כי בפגעו בכ ינשלוהו מאדמתו ויחריבו גמ כליל את כל עמלו  ואנצור את הדבר בעצב ליבי

 לאמר הרצוח וגנוב ונאופ וקבול תמיכה אשר כזו להתארח אצל אישס מבטחון הישוב  ולרפדו בתחושה כאילו הוא יכל להציקני עוד ושוב ושוב וידי כבולות מאיומ  ואתנ אל ליבי ברעה את הדבר הזה ולא אשכח כי עמל נעורי מאוימ בלי הצדקה מאנשיס קטני אמונה 

 

-=והנה צצ לו מצב שלטוני אשר ידי הצדיק כבולות מרדופ צדק תחתו

כי הלא גמ לו יפליאו בו מכות רצח 

 למה זה לו להתלוננ ואולי יסגרו התיק מחוסר עומק כנות אומצ ראיתי

או מנבלות טענת חוסר ענינ ציבורי  -כאילו לא כל טובת העמ נגזרת מרדיפת צדק סוחפת בקרבו-  

ואויה אוי אוי לו אמ יתלוננ כי מאד אולי יתלבשו מערכות השלטונ הדורסני לרצוח לאיש המכה תקופה איומה בחימ ולהקפיאו בכלאו עד רקבון ימימ רבימ  

והצדיק  אינ חפצ בליבו לרמוס בנ אדמ לאבדונ לאבדונ  רק בגלל פגיעה קלה אפ קשה בנפשו    כי לא משולח רסנ יצר נקמתו  כי כולו תחת חשיבת קדושתו

או אז הנה נא כעת בחוסר אונימ של רבימ נרדפימ צדיקימ  השמט תשמט כל הצדקת יסוד קרקע משלטונות באושימ=-

חי אדני אלהי אלהי ישראל אל קנא  לא אחת ולא שתימ כי עד כמהה  וכמה פעמימ היכוני בחיי מכות רצח חסרות הצדקה ונקמת צדקי כמו לנחושתימ כבולה עקב שלטון דורסני נתמכ בידי חברה מסורסה

קשה עורפ וקצר אפ  אפס כי רק תיעוב ודיחוי יעזורו לדכא במעט את פרי באושנו פנ ירד על ראשנו חרונ אפ  על אפס אפס רגימתו  אז לפחות ריחוק סוררותו

וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא.   וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ. 

והנער הזה  מלחמת מות שמו  ובלעז  שלום חיים המר לבושת משפחתו

אפס כי מימי לא חזיתי ובזכור מנערותי ועד היומ הזה נער פוחז אשר כמוהו דומה כל ככ לבנ סורר ומורה

ונפתלי בנ שושן הוא מארח לנבלותו

 

 

ויתקדמ הספור הלאה  אחור ועכור  מינ מצא את מינו ונחש מלא ערמה בחזותו

וימצא מלחמת מות הנער הפוחז הלז עבודה אצל בנאש ברנור בלעזו איש הערמה הנחפז  להיות רועה כבשימ אטומ לב וחסר יכולת לנהוג במאה וחמישימ ראש לבדו ולא עבר שבוע אשר לא איבד כמה עשרות מהמ  בתקוה שבסופ נמצא העדר כולו וגמ אני לא נמנעתי לעזור רגלית ורכוב בשעות של חיפושימ אפ אל תוכ הלילה ואמ הסוס להכניסמ ביומ

והנה נא עוד אחרי כל הנבלה אשר נהג עמדי כי גמלני רעה הצקה וקללה תחת כל הטובה העזרה והחמלה ויקרב אל גבעתי אולי בגלל חסכ רגשי ועשרות צאונ איתו רומסימ את כל הירוק לרוע מעללו ואדרוש ממנו בחזקה כי יטה על ימינ או על שמאל אכ אל גבעתי שוב לא יבא  כי הארצ היא רחבת ידימ לפניו ואנכי קצתי בפשעיו ולא אשא עוד לחטאתיו  וישיב הוא אינ קצ צעקות בוז  מי אתה בכלל והאדמה הזו בכלל לא שלכ  ואלהי עדי כי קניתיה בדמ נפשי ובעמל צדקתי בנאמנות אמת לאלהי אבי  כי הלא הארצ הזו קנינה לפי המעשימ וממש לא לפי ירושה או כספימ ככתוב פנ תחניפו ארצ ותקיא היא אתכמ ותחת כי לא תמ עונ האמרי עד הנה לא יכל אברהמ לנחול נחלה כי רק דור רביעי ישובו הנה  עת גדשה שאת חטאי האומות היושבימ בקרבה  כי הארצ הזו תובענית אל משפט אלהה  ואני עוד לא גידרתי מחסומ חוצצ במרחב הפתוח כבנאש נבל מעסיקו אשר גדר קרקע ענקיה בגדר זולה ודלילה כמעט לא נראת בריצה ותכרסמ במרחב הפתוח בלא כל חמלה  ואצלי חיות השדה חפשימ אפ בתכ הגבעה אפ כי שועלימ בודדימ טבחתי מנקמת לול צדיקה  אבל לא התעבתי דורסנות חסימה

וכהגביהי קולי ויסוג אחור ועדרו אחריו ויתקשר אל בנאש ויבטחני כי לא ישוב עוד  ככה עד כמה פעמימ מבטיח ושב כמעט נשבע ואז מפר  ואני מאריכ אפי מאד כי גמ בעל העדר יצחק הוא ידידי אכ באמת רתחתי בליבי כי נמנע הוא מלהאמינ בי לא להעסיק בנוחות רעה את אויבי מגדפ נפשי  ואפס כי עד כה לא נחתי מבגדו בהבטי 

 

 

=-לבל יחשדוני  במערומימ  כי צדק לא מסתכמ בחיוכימ

 

נבל

את הנשמה נתתי לו

מגיל 7 אירחתי אותו  אצלי למד רכיבה על חמורימ ועל ידי לראשונה נהג על רכבימ   את הנשמה נתתי לו בלימוד שעות אל תוכ הלילה את סודות העולמ והחימ  בארתי לו ארוכות על כל שאלה  הייתי לו כהורימ

ולא פתאומ שהעסק יתפוץץ  כי שנימ אני מאריכ אפי  מתפרצ עלי בצעקות ואיומימ אחר שב בכמה ימימ בחנפנות לחש ותחנונימ

 

אני שונא הרבות מהבלי זנוני כזל הקראימ והשומרונימ  אשר זנו מאחרי אדני אלהי ישראל  והוא ברוב מושחתותו לבדוק כל אחד בקצה אשיותו ואנכי לא נותנ לרשעותו להשפיל ולרמוס את כבוד סביבתו  הוא נאחז בזה  לחרפני ולגדפני אישית  ולהתנגח ולרתונ ולהרגיז אינ קצ ואני הארכתי אפי עד חודשימ ואפ שנימ  עד אשר לאחרונה אימתיו לבל יקרב עמ העדר אשר הוא רועה בנבלות ובחוסר בינה  לבל יקרב אל גבעתי  כי את המרעה הוא רומס ובינ העדרמ מערבב  ואת הכלבימ הוא מרתיח  ובי הוא בזדונ מתגרה ולא אאריכ אפי עוד  ויעז פניו היומ בשנית ובשלישית ויקרב צמוד עמ העדר להכעיס ויטרופ כלב אחד מהשלושה אשר בעדר גדית עיזימ אחת משלי  ואנכי עוד לא ידעתי  וארתומ הסוס והחרב  ומקל חלש בידי וארד אליו עד פסע לאימו  ויהי כי לא זע היכיתיו באחת חזקה לראשו בשבירת המקל הדקיק והמעופש לחולשתו  ויברח ואריצ עדרו אחריו ואזעק לבלתי יבא בשנית כי פנ אכהוא שבעתימ אז ויהי בהכניסי את עיזי הדירה  והנה חסרה הלבנה הקטנה ואריצ הסוס מטה בחיפושימ וקריאות ופתאומ ענתה בחולשה בחלופ כשעה מהמריבה  ואבינ צרתה וארד עוד לעברה ואחזה נושמת מבטנה   כי מחוררת ראתה וגמ בגרונה מאד פצועה  וארימה ותפול  ואעכל מיתתה ואדרכ ואדרוכ הסוס בדהרה מעלה ואתור אחר העדר  ולא מצאתי  ואתקשר אל מצלמות הבטחונ לשאולמ איכנ העדר ויגידוני וארכב ואצעק לנבל  לו גלני מהרה מי הכלב ואעזבכ וברוב נבלותו לא ענה וארוצ עד אליו וברב עזותו כמעט לא זז עד כמה צעדימ ממנו ואשלופ חרבי להצגת הרתעה מחושבה  ויברח והכלבימ שלשה עמו כלב בינ כלבימ  ולא מרוסנימ  ואתקשר למעסיקו להודיעו כי הולכ אנכי לחסוכ לו באוכל לכלבימ  אמ לא יגליני איזה כלב למיתה  אני אחסוכ בכולמ  ואכריז לכולמ חבריו בקול זועפ ורמ    

לו עד הבוקר לא יגלוני מי הכלב להרגו  אנכי אהרוג את הכלבימ שלושתמ

כי בזדונ הביאמ  והמה עזי נפש ואינ שולט במ

ואז חמלתיהמ אפילו מהלשנ לוטרינר מלכות השקר להרדיממ  כי רבימ אמרו לי המ הרבה משוחררימ ענקיימ ומפחידימ את כל הרצימ

ועודני מחכה

 

"נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר."

-=הדרכ אל שלומ אמיתי  רצופה מלחמות קשות   בשקר הערוממי=-

 

 

ויזנקו מיד מרבצמ כזאבי ערבות כל מתעבי גבורתי  זרע הנבלות

כל אישי מושפלי הבטכון נבחרי השבכון  ויבחרו להתפטות להאמינ כאילו אבדתי שליטה מהרגיזו וכאילו לו היה כושל בבריחתו היתי פוגע בנפשו

-=פראיות היושר הזו אשר אתמ כלכמ מבהלימ ממנה  ניתנ להשיג צדק רק איתה   אכ לא ניתנ להשיג אותה בחוסר הצדק בקרב לבבות כלל האומה

ולמה זה בכלל רדיפת צדק שמימי    וישרות אמת פרא עמי  אבדה כליל מאדמת ארצי=-

וכה שלחתי אל שנימ מראשיהמ תומכי רשעותו  מיד בדרכי אל ביתי משמ באכזובי מפטיותמ

שמוע בינ אחיכמ ושפטתמ צדק בינ איש ובינ גרו  והיה כי לא תשמעו אל פי  לא תגיעו אל צדק ותטבעו על כל נקיפת אצבע לרעתי 

ויתעלמו כליל מני   ויתעלמו מדורסנות הכוח השלטוני  כאילו היה זה אכ טבעי להתלוננ בבהלה אצל השלטון המקומי כאילו הוא יאמצ חקר צדק ולא יסתנור מהעידוד המקומי  יחסית לדיחוי השורר מהשלטון המגרש יהודי באופנ כללי   כי קצו בי

-=והנה נא מעולמ ידע כל עמ לאגד צבא מקרבו להתגוננ נגד כל אויבו

והשלטון במהותו כולו הוא רק אגודת כח אל פנימה  להגשמת משפט צדקו

ורק אכ ורק במעט משאבי הכח העודפ  אולי אחר כי ממש נרגע עמו כטוב ליבו בנחלתו  או אז נכונה זרועו לפנות אל קידומ נוחות יושבי שלטונו  ומי מילל בכלל שליט להפליא עינוגמ מידו  לדחופ אפו ולכפות ראשו

כי הנה נא שמוע שמעתי וגמ לא נעלמ מנגד אזני  ומנגד עני לא נסתר

עדיני השקר  חורצי גורלות אדמ כערכ הירק וכמשקל חצי בשר   כמו סרט נע בפס יצור תעשיתי  אחד אחרי שלישי ובניהמ נופל שני

עינוי דינ דחוי ומתמשכ וקבעונ מבט גורל אבוד  בהבל פה

אז סחבת פרוצדורות אינ קצ  והכרעות חסרות העמקת משפט צדק כמעט שרשי העצ

ויפליאו טעונ על זאת ממערומי חוסר תקציב  ותצדק גמ סדומ מהמ מרוב גודל העולה ועמורה מעומק הנבלה וצבויימ גמ עממ דורשת תקומתה  כי כמעט צדקה נפשה מנגד בוגדה ישראל האומה הנבחרה לדאוה

ויעדפ למ כספ לנוחות ולעונג חזיונ הבל תרבותמ  ויעדר כליל מהטות אל משפט צדקת תרת משה עבד אדני אלהי עמ אבות אבות אבות אבותמ=-

 

וגמ אתמ כולכמ  למרות גודל רוב אהבתכמ  אתמ נתתמ יד בשתיקת הסכמה למעט נחשי שקצ אשר בקרבכמ עת בשלו מפלתי לקוברני במעמקי הבור לזורקני אל הכלבימ והכלבימ חדי שינימ ומורעלימ

ויפגעו בי במסר חריפ כללי כי יצגתי בגבורה והרמת ראש של תעובי דת גלותית ותרבויות נכר על ראשנו וגולימ ממש בתכ ארצנו   ואנהג גמ בבטחה מנערותי בצדק על כל רכבימ כי אוכל גמ ללמד את המורימ  כי מאב לבנ במרחב הפתוח ומאח אל בנ דוד ברגישות נאמנה ולמה זה בכלל נבלות של מסחטת כספימ לדאוה ואהיה גמ לאיש נשא חרב במתני -=החרב היא גמ מוצג תרבותי  להזכיר שהצדק העברי  הוא לא רק איזה  פילסופ רעיוני  ולא נשלפ מה-שרוול-  אנו רכשנו אותו מדמ נפשנו  ומאמת אלהי אבותנו  ואנו עוד מוכנימ להלחמ למענו  כי צר לכל עמנו מאד מאד  מחסרונ מלכותו=-  ואהי גמ אני לאיש שער פרוע ראש כי קצה נפשי בקבעון תועבת יסודות התרבות במצב הקימ   וגמ כותונת שלמה ניכונה על גופי  המזכירה את לבוש עתיקי הערבימ אשר במעט המה דמו אל תרבות אלהי אבי כדרכ אלהי אבות אבות אבות אבותנו אשר אל שמ חתרתי הטותמ בחלומי את כלל בני עמי  וגמ על כל זאת  קצר רוח אנוכי אל מעללי היהודימ מדמי יותר מאשר אל הבלי הנכרימ אשר נולדו בארצי ולא אולצו צאת עקב שפל תרבות מעללי בני עמי 

וישחירוני וידמוני מאחורי גבי לפרא אדמ חסר רגשות אכזרי כי גמ שמעוני -=האדמ היחיד אשר מותר לו לקחת את החוק לידימ  הוא האיש אשר מעולמ לא הותיר את הצדק בידי החוק

כי,,

 -=צדק לא בונימ בחוקימ  צדק בנו ביראת אלהימ  כי כל החוקימ לא יכילו את הצדק   וקדושת אנשימ היא אשר תוליד משפט אמת=-  ויחבקו מהמ בכל לב את שפל ההוה הנכזב עד אשר לא טרחו באמת הטות אוזנ בינה אל אמת משפט יצוגי  עקב מוזרותי וראש הפרוע שער אשר לי      הוא שי סויסה קצר הדעת הרחרוחי  כמושליט הישוב לסירוס פנימי כללי 

-=חרדתי משפלות עומק גלות בני עמי בתוכ ארצ אלהי צדקי   היא הפיכת כל מצוי לרצוי וכל מודחק מואלצ לצפוי ונבזי=-

 

 

ויבא בנ אש הערמה לעת ערב ויעז רכבו על זנותו אל תוכ גבעתי ויחל מאימ בכדור שלג אין סופי כאילו לרעתי ואבוז לנבלותו נטע מזימתו כאילו פיצוי כספ יכסה על פשיעתו והוא נבל ונבלה רבה עמו   כי עוד מימימ ידעתיו ברע עת התרפס למרגלות ידידי בתחינה מגעילה וגמ ליבו מלא גאות ידיעה לנטיעה -=כאילו מנ המדע הצדקותומהשפלות ענוה=- ויבקש בלחש נחש כחודשיימ געש מאתימ אלפ להשקעת שותפות לקנית הכבשימ וישור הקרקע ויגנוב עוד מאז את הטרקטורימ לישר גמ אצל כרמו וישלמ יצחק מכספו לישור הקרקע ולקנית הכבסימ ולהובלתמ ולקנית ברזלימ רבימ וגדולימ ובניתמ הכל עבודתו בעצמו ובפועלימ תחתו ומצלמות כלבבו ועל כל אלה בעודמ משלו נבוח נובח בנאש עליו כאילו היה פועל שחור תחתו וירתונ וירגז כאילו לא מספיק כל הקרבתו כחצי מליונ שך לבד מהטרקטור הצמוד וימי עבודה רבימ במקצועו ויעז פניו אחרי כל זאת להבאשת ריחו בעני ולניתוק קשרו האחרונ אל הצדק  אחרי כל החיוכימ המעושימ אשר זרק בתחילה לכל העוברימ והשבימ הנכבדימ  אבל אנכי הרחתיו לראשונה מעדינות השקר לרוע מזימה  ויתפס באקראי נפגש עמ אנשי רשימה של השלטונ והסביבה רושמ הכל על שמו ואפ במעט לא מזכיר את שותפו ובחלופ הימימ אפילו ביטא בשפתיו ברב חציפותו כי האמת היא שהכל שלו וכן מתפאר בקרב כל עמו כאילו הוא הפריח את שממת הארצ בדיר נבלותו   ואזכר עוד מאז שסירב שועלב בכל תוקפ לשותפות עמ ידו וככה כל ידידיו לחששו על העדר נקיונ כפו וינטשו גמ המה רדיפת צדק מתרוצ לשונ הרע ותמלא הארצ עושק   ויאחז גמ הוא אחוז וזנה אחר שפלות דת גלותמ כאילו,,,,,,,,,

-=וישאלוני בחצי תמיהת בוז  האומנמ ככ הלכו אבותנו אנשי שער פרועי ראש ובשלמת כותנות

ואשיבמ אמנמ כנ ואמנה לא בהכרח לכנ   אמנמ כנ אנשי שער היו  ברובמ עד לתקופת השנה עת הסירו מחלפות ראשמ -ראסטות-  וחלקמ אפ שנימ לא הסירו שערמ  ואת פאת זקנמ לא השחיתו מעולמ  מקטנמ ועד גדלמ  ואת ראשמ לא תמיד כיסו כי פרקו עול מהבל המצב הקימ לעיתימ אז הפכ כובד ראש המ ביטו על הפנימ  ובכותנת השלמה המ צעדו  כי הבינו בכבוד בצניעות בקדושה ובנוחות מעודנה

ואמנה לא בהכרח על כל מי מאבותנו אני מביט  כי יש מאבותנו שהמציאו בשמ אלהנו  מצוה תמידית לכסות הראש  אכ יש מהמ גמ צעדו ברגליהמ לעבודה זרה

ויש מאבותנו  המציאו בשמ אלהנו התר לשחת פאת זקנמ  כאילו כתוב רק לא בתער עד הסופ  ולהמציא תחת זאת מצוה לשני צידי פאות ראש אשר אינמ בכלל זקנ

ויש מאבותנו המציאו דיחוי גועל מכל איש שער   וחוסר הבנה מהיסוד בחזיונ השפלות ה מ ג ע י ל ה  בהליכה במכנסימ מחוטבות על גופ

ויש מאבותנו אנו  ויושפלנו גמ מנ הנכר=-

ויחרה אפי בשכני מעמי המתהלכ בגאונ שחצ כהפכ לבבי וכפיו מגואלות בדמי ידידי וגדרותיו נוגסות בשחיתות באדמת עמי  ואכתוב לו הודעה מזעמ ליבי

הצאנ שלכ הברזלימ שלכ הקרקע שלכ כוס אמא שלכ יולדתכ ארורה

ויתפרצ עלי לימימ בדחיפות זעמ ואגרופימ ולא מעט איומימ עזימ ויבוז לחרבי וילעג לנושאה וירתח ויזעמ כנבלה באושה

 

אוי אנחמ מצרי ואנקמה מאויבי  ידי כבולות  ידי כבולות משלטונ אויבי אלהי  אכ אזעק נא אל אחי  אולי ידרושו צדק ויתעבו פשע  על שפיכת דמי הנקי ארצה מאויבי  כי כמעט זה קצתי בחיי מעומק נפילותי  ואשאל את נפשי למות עקב יד אחי במעל חורבנ מרצ נעורי וארחק רחוק מארצ עמל כפי  ליגוני אנחותי  "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ." הקיאוהו מקרבכמ כי ערמה בלבו

-=לא תקומ ולא תיתר מבני עמכ   ממי אשר שב מסורו אל דרכ בני עמכ  או מראש הציקכ בצדק כדרכ אלהי אביכ=-

כי גמ נקמת צדק  היא מרוח אברהמ אביכ

 

וגמ אתה ידידי יצחק לא נוקתה  אתה עשית את הטעות של החימ שלכ  אתה שגיתה בי  אתה חישבתני לדמוי פרא אדמ בעניכ  ולא שעית אל דברי עת התחנני אליכ  לבל תעסיק נבלה בראש צאנכ ותבוז אל מבטי ותלכד לרעתכ

וגמ עוד בראשונה  עת טינפ נעליכ המושפל בהתחננו אל מרגלותיכ בעדינות צבעוה בנאש הנבלה ולא בחרת לנכונ לסור אלי להתיעצ עמדי לשמוע אל דברי פי  כי מדובר על כיבוש רשע נחלה כפסעותימ מגבעתי  וגידור ענק ולא מוצדק  מחסימת המרחב הפתוח  על ראש הרי אהבתי  ותחשוב כולמ ישרימ כלבבי ותתפט ליתנ כספכ על קרנ צבי ערמומי ובנאש אכזרי  ולמה לא האמנתני לשלח הרחק את הנבל הרועה הסורר ומרה   ותהא אתה לי לנדיב לב בבנין ונותנ יד בשתיקה לאויבי בחורבנ  ואכבדכ ברתת דמעה

 

 

ומעל כולמ פעל במרצ להשחיר עד כלות את שמי אצל להט שלטון אכזרי  הוא הוא ברנור  גוש ההוה הדתי הגלותי   בהירדמו אצל שטפ זרמ הפכ אומצ צדקתי

 

 

-=יהדות יהדות  ממתי העזו לצפות ממנה בפה גלוי  ליצג חימ של היבדלות עיורת ממות  במקומ המתת נקודות הבל מהחימ=-

ידעתי רובכמ אוהבימ ואת העדרי ממש כואבימ ועל נפילתי כמעט נדכאימ   אז בזאת תבחנ אלי אהבתכמ  אמ הפעמ תנצרו את פיכמ או תדרשו מעט צדק בידכמ

 

 

ואאשימ אתכמ כולכמ ברוח באושכמ כי על חטאת זקניכמ הובאש ריחי אני בעניכמ ואנכי בחור ואמיצ ולא חטאתי לשוא אפ באויבכמ ואתמ על זאת לא תנצלו מנקמי יד אחיכמ ככמ    על דבר עברי רנ כי תמכתמ רוחו בראשונה לנחול את הארצ ברמיסת איבה בלתי מתחשבה  כאילו מוצדקה כל הארצ לבדד עמו  למרות שפל תרבות נכר בקרבו  ויגדל וידכא גמ את איחיו לדאוה  ועניכמ רואה וכלה  אבל אנכי ידעתי מנערותי כי תקות שינוי תלויה בעמי וכל נכר ערבי הוא רק כמראה מדרכי אומתי  ואפנה את כלל אפי וזעמי  אל רפיונ רדיפת צדק בבני עמי ומהנכר רק דרשתי הסו כי דבר צדקת אלהימ עמדי  ובדולכמ בכפרכמ שבעתימ נחומ בליבי מרוב תבל נכר ונוצרוני על הר מקדשי ובכל ארצי ואסחר עמ נכרימ בכבוד יראה ולא כחשתי באזניהמ כי כאשר לא יכחד מעמי טוהר אחיזת עוז בצדקת תרבות אלהי אבי ומידי גמ כח שלטוני  אפס כי אינ מקומ למ בארצנו ונקיאמ חוצה עמ פיצוי כזה או אחר או בלתי  ברוב דברימ או פנ בלחצ אכזרי  ביריקת בוז או בהגנה וחדוה   אולי כברית ידידימ שכנימ אכ בטח מבודלימ   כי נאמנות ישראל עוד תחודש אכ לדבר אלהימ חימ   ואכ מאחי היהודימ דרשתי מעט אמת ומעט יותר הקרבה לקרוב תביעת מלכות אמונה  בזעפ ובצהלה דרשתי  בכעס ובחדוה  בלחצ וברגיעה  בזעק ובלחישה  בתחינה וברגיזה  ביושר אפ בפתלתלה  ויכזבוני גמ אכזבה מבושהשה

-=ואוחז בצדקת עוז אמת אלהי אבות אבות אבות אבותי ואשפוט מבינתו  כי הנה נא אלהות היא החוט המקשר בינ עמ ארצ ותרה  כי אלהי הארצ הוא אלהי עמ ישראל והגשמת יראתו על פי תרת משה עבדו אז מינהוא זה בכלל האדמ השפנ הצבוע אשר העז יעיז פניו לומאר לי שאמונה במדינה היא לא עבודה זרה הלא מדינה במהותה היא שליטה על אזרח בתכ תחומ קרקע לפי מכלול חוקימ

ויאלמו אומר גוש הזונימ=-

 

-=מעגל רוע התרבות השלטונית  

  הוא עידוד העמ לתרבות ערמה פרוצה כזו אשר תאלצ את השלטון לסרסו ולהפתיע חניקתו

ובכל זאת עדין לתמוכ ביסודות שפל תרבות נבלותו=-

 

מה חשבתמ  מה   תפגעו בי בלא צדק  ואנכי אשוב בלא נקמ  היה כלא היה    אפס כי עט הסופר הצדיק  חדה שבעתימ מחרב הלוחמ המעיק

אולי עוד אגביהה תודה על חודשימ סבל שבי ולא שנימ שלושה   אפס כי הצל נצלתי מפי הארי  אכ ליפול לידיו מראש לא היה מגיע לי

היה לא תהיה

 "לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל דָּל וּמַשְׂאַת בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם וְלֹא תֵשְׁבוּ בָם כַּרְמֵי חֶמֶד נְטַעְתֶּם וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם."  עקב עמדכמ בלא פה לעת רמיסתי ותשבו מנגד בבישול מפלתי 

-=אוי יהודימ חנוקימ מעציבימ

הנה משה רעה האומה אמר לרשע אחד  למה תכה רעכ  והנה נא שני אנשימ עברימ היו ניצימ

כלמאר לא כל המכה רשע הוא

וצודק לאזור אומצ ולהכריע משפט מי הרשע מבינ ניצימ=-

 

אפס כי כפסע ביני מזעוק השמימה מדמ נפשי לפינוי השומרון והגבהה תפילה מרוב דמעתי לגירוש הצביעותונ  ורק אמ תגולו אולי מאמצ תשורת אבנ גדלה אולי תסור מקרבכמ הרעה  כי אתמ  חטאתמ הפעמ בזאת חטאה גדולה ותלכדו כשותקימ על עולה ענקיה ותומכימ גמ כנ בשלטונ אכזר נבלה

אפס כי הכעסתמ הפעמ גמ כעס רב ורוגז גדל  והיה אמ לא תקיאו מקרבכמ ערמת זדונ  יהא זה לכמ לעמל סבל ומוקש גדול

 

-=ויהי כראותמ אותו -הפלישתימ את שמשונ- ויקחו שלושימ מרעימ ויהיו אתו  בעת חתונתו עמ פלישתית אשתו

 נחמדימ נחמדימ  לריב אינמ אוהבימ ואפילו לחבק זר המ יודעימ  אכ אל ראשיהמ סרני פלישתימ המ שומעימ ולכל פקודות רוע מעלליהמ המה סרימ  ואפ כל לחישת התקוממות על הבלי דרכיהמ  מיד משתיקימ ולא מעזימ

אז מי המ בכלל כי יצטדקו לטעונ מה אשמתנו ולא מידנו החטאימ  ואולי כי אנחנו רק חילימ זוטרימ כי אזרחימ ממוסכנימ תומכנימ=-

"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה."

-=אני שונא מאוד את נבלותכמ  אבל היא חלק ממכמ  אז אני אהב אתכמ למענ תתעבו את רוע מעללכמ=-

וכי למה עלינו ארצה  אמ להותיר נאמנות לשפלי ארופה  ובשביל מה מתל אביב הגבעתה  לו גמ בה מתהלכימ לרוח תרבויות שלטונ נכר כסדומה ועמורה  

באו חשבונ  פנ תחרב ותגורש כל השומרון

 

תגיבו ואגיב  תרגזו וארגז   אבל אל תעלימו ואל תתעלמו

בזאת תבחנו=-

כי אפס כי לו יוגד לי שמחתכמ לאד ושתיקתכמ בזה המועד אלכ אולי אני ואעמוד בראש הר גריזימ ואשא קולי ואקרא ואומאר לכמ שמעו אלי צמודי שכמ וישפוט אתכמ אלהימ   עמוד עמדו השיחימ להחסות בצילמ עבד ויאמרו לחוח בא חסה בצילנו ויאמר להמ החוח החדלתי קוצי וכאבי אשר מני ידקרו ילדימ ואנשימ ונדמתי לחסות בצל שיחימ רחוקימ ויאמרו השיחימ לברקנ בא אתה חסה בצילנו ויאמר להמ הברקנ החדלתי זנוני מסיבותי ופוליטיקי מערומי ורחקתי לחסות אצל חור השיחימ ויאמרו השיחימ לצנינימ קרבו אתמ חסו בצילנו ויאמרו להמ הצנינימ ואתמ נלחמימ על אדמת קודש  הנאמינכמ כי תתנו יד להכיל את נבלותנו פנ תשביתו עקצני עיננו  וילחשו כל השיחימ לסברס קרב הלומ הדק אחיזתכ תחת פרישת כנפנו בא היה לראש מושפלנו ויאמר הסברס אל העצימ אמ באמת אתמ אוחזימ בי להרשיע תחתכמ באו כסו את ערותי ואמ אינ  מימ רבימ תרוה אדמתכמ "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן."

ועתה אמ באמת ובתמימ תעשו ועל פריצי לחש אכזרימ בראשכמ השתק דומ תדומו  ותכסו על פשעי בנאש והבנ סורר ומרה וכל בוטחני היפעה  ואמ נכונה נדמתמ על נפשי ועל ביתי ואמ כבור ידי יששכר יוספ מוצדקת כל ימ דמעתי  אשר תמיד כבדתיכמ כאחרוני חלוצי העצב בבני עמי  כמעט אמיצי קצת התרעומת אל שפל תרבות דורי  ואתנ את נפשי בכפי לדרוש חיי עוז של אמת ןלקוצ קצ לתרבות שלטונ דת הגלות בתכ ארצנו  ערב תרבויות הנכר על ראשנו  ואתמ שאננתמ היומ לידומ על שברונות נחלתי ותחרישו על מות הגדימ וגנבת כל העיזימ וקריסת כנפי השבשבת וניתוצ הרכבימ ושמדת הלול והכלבימ ושדידה מהכלימ  שבעימ מפלות על תקופה אחת   והיה הוא והוא יחסה בצלכמ ותבחרו באדמ רשומ אצל מסכירותכמ כהבלי שלטונכמ  וישמח גמ הוא עמכמ כתעתוע הבליכמ  ואמ אינ ויהא זה למוקש גדישת שאתכמ כי בחלופ ימימ כסרטן בתוכ גופ וכסיר לחצ מלא רעות תצא אש מבנ אש ומות ממלחמת מות ומי מלח מכל דומי תומכיהמ ויאכלו את תושבי אלונ מרה    ואכזבת  זעפ תצא מאלון מורה ורגימת כל בנ סורר ומורה  אז תתקיא הארצ את כל כובד הבאוש הזה

 

אני חש נרא נבגד

 

 

שאלה עוד אחת אשאלה נא מכמ תושבי ההר הכביר

ממעמקי נפשי השבעו לי

גבעתי זו אשר בחרתי לי  ולנחלת משפחה עד לכל זרעי  כי זוהי אדמתי  שמ תהא קבורתי  שמ חלומ משכני בכל עת תקותי  הנחלה הנושנה הלזו  חלקת אהבתי  הנקודה היפה הזו  אדמת חשקתי

בסיס יציאתי לכל מקומ   אשר משמ תמיד נדודי גלותי 

והבית בית אשר בה  מול גל האבנימ אשר בפתחה  ועד כל גל האבנימ מימינ ומשמאל  מדרומה ומצפונה  ועד לפאת עמק תרצה אשר למרגלותה

אשביע בתעוזה אתכמ  בצדקת אלהי אבות אבות אבותכמ  לבל תתנו יד ורגל או כל עידוד שתיקה  להתישבות איזה איש שמה  או התנחלות כל בנ אדמ בקרבה

ותחלצו נא גמ אתמ למניעה גמ אמ עד טיפת הדמ האחרונה  אמ לא שאנכי בקשתיו כלבבי בדרישה נאמנה 

אפס כי אפ לו אבוק יאבק כל ביתי  הלא זאתי היא אדמת שכרי   משמ אני הולכ ואל שמ ביומ מנ הימימ אשוב אני או זרעי   כי לנצח הבעיר כסופי אל הר דגל משכני

 

אז תהא נא לעת עתה  שממה לכל דבר מיד כל גולימ בתכ ארצמ  הכבולימ אל מערומי שפלי תרבויות נכר בראשמ

 

 

-=ואנבא מנ הידוע   כי עוד יבואו ימימ אחרימ  ימימ אשר בהמ החזקימ יחלשו  ומהחלשימ יאזרו כח  כח נקמ  נקמת דמ ואש  נקמת אמת ואמונה  נקמת משפט וצדקה  נקמת אמת אלהי ישראל בגבורה=-

 

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

 

 

 

ובאשר לקלגסימ עוכרי ישראל לובשי המדימ אשר מתחנת עכבראל וארי וסרמנאל

לא לעולמ חוסנ מרעימ  ונבלות מושחתימ תחדל נצח    ההוה מתעתע  גלגל סובב בעולמ  היומ אתמ בצד של החזק  עוד העלמ תעלמו כמו ברק  מי מכמ המדמה לירא את דבר אדני אלהי ישראל התפטר בזה הרגע  כי אסור לתנ יד לשלטונ מושחת ורקוב מהיסוד  איפה תעבדו עלובי נפש  לכו תנגבו חרה ברחובות  ואל לכידת אנשמ לאנחות

אכנ אמנה -=יותר חשוב ממיקומכ בסולמ  היא מגמתכ בו   שבעתימ חשוב מצדקת מחשבתכ  זה האמ ראשכ נעול או תמיד ליבכ פתוח לדיונ דרככ=-אבל -=אפס כי אפ כי הכל יחסי  יש גמ יש קנה מידה בראשיתי=- ואתמ בגדתמ כולכמ בצדק האלהי 

אימתי ואימתי אבל במי לאלפ אלפי עזאזל ינבלות במי פגעתי  ואברח מזדונכמ עד כחמישה פעמימ לבושתכמ  ואתנחמ מהתחבא ואצפה בתומתי אולי תניחו לנפשי כי לא באמת חטאתי ואפילו מנקמת צדק נצרתי את ידי  עקב צביעות דורסנות שלטון בני עמי  לנטוש צדק בעבור שקט מדומה וסדר ציבורי  וידכאו גמ כל איש צדק עמ לב ארי ותובעני

ולכ העוכר הקהילתי רשע עז פנימ נבלה הלא דברתיכ רדו מגבי כי אתמ חשודימ ברצח ובהרקבת אדמ במעמקי בור השבי ומה יהא על כל עמל כפי  -=כלא זה לא עונש  כלא זה רצח ארוכ של תקופה מהחימ   והמתת עתיד אמונ אנשימ

כי כאב עז ומתמשכ  יש בו   והרתעה ממשית חסרה בו

 

ורצח זהו עולה ישירה אל מול האלהימ=-  והגד נא כה במה חטאתי ועל מה דימית עונ בכפי ליסרני  ושבעתימ להתעלל בי מאשר להרגני

ותבקש לפגשני ואבוז מלתת אמונ בכמ

ותשלחו אלי פתאומ את אחרוני חיות הבילוש אשר תחתכמ לאבדונ  ויסובו את הרכב לעת ערב ביושבי לנוח מעבודתי על גג ביתי ואהי אני בידיהמ ולא יכולתי המלט מאחיזתיהמ ואתחננ על העדר כי יעזרוני להכניסו  אחר אבא עמהמ וישטפו פני מיד באכזריות נקמה על השפלת בריחה בגז פלפל ממרחק אפס בלא כל הצדקה ויזרקוני אל אחורי רכבמ כאחרונ מחבלי אויבמ  ואתפתל מכאבי תופת ואצרח ואזעק חוסו עלי חוסו עלי כי מה חטאתי לכמ והושיעני נא אדני אלהי  והכאב כלהבת ברנר אש ענק צמודה לפנימ ודמעות אינ קצ וזעקות אימימ ואשאל את נפשי למות מגדל הכאבימ וידפוק ליבי בקרבי כמכונות קומפרסורימ רועמימ וכמעט בקשתי יריה לראש מעצמת  נקמ נא אדני אלהי נקמת דמ עבדכ השפוכ  הרגע דומעות עיני בעודי כותב ונזכר במכאובי  -=והנה קמ לו שלטונ אשר גמ חוקיו רשעימ וגמ נשאיו מושחתימ  ונוספ על כל זאת מגביה תרעומת על הנרדימ הבורחימ  כאילו דמה לטהר עוז שלטונ הקדמונימ=-  ויבערו פני עד שבועימ ימימ ועד חודש וקילופי עור בפנימ ואז כאבתי עוד איומ ונרא כשלושה שעות ואתעלפ בחוסר אונימ מול רוע השוטרעימ  משטרע  פושעימ

 

וזה השלטונ לאשמת כל העמ התומכימ   -=ארדה נא ואראה הכצעקתה כלה

ולמה זה אחרי אשר ראה לא הציל את הצועקימ 

אינ זה כי אמ כי הצועקימ המה גמ המציקימ  או לאחרימ או תומכימ באחרימ או מתחלפימ עמ אחרימ

או בסיכומו גוש סבל פשע ואכזר  למה לו חימ בכלל

אנכי חפצ השמד כליל את כל מדינת יסראל=-

ויגנבו טביעות מאצבעי  ויכתבו לא קשיר לחקירה  אחר התעוררתי ואבקש לספר את גרסתיייי וישאלוני כחצי דקה ויזרקוני בחמת שקר אל מעמקי תא השבי

ויהי בבוקר וישאלני במצח נחושה העוכר הקהילתי אמ חפצ לב עוד לי לשוב אל ביתי ואשיבו מיד בכנות ליבי כי זה הבית של החימ שלי  ועל מה תדרשו נטישתי  הלא דמ נפשי וזיעת אפי בינ האבנימ האלה ויתלחשש איומי תביעות מחצ  בבוז איומ לעברי  ואדע ואבינ כי הבגידה עוד עמוקה  מקרב כלל פלגי בני עמי  ויעשו עממ יד אחת גמ מי ממסכירות התועבה אשר מבתכ אלון מורה  ישובי   וגמ בכל דיונ הגדילו פיהמ לרעתי ויקרוצו לשופח סמוכ עלינו הוא פרא אדמ הרסני  כאילו נתפסתי על איזה פעמימ רצח או איזושהי גנבה מעודי וגמ בכל ימי מעצרי לא קראוני למשמע פי  כי מגמה לנגדמ ראו להשבית משוש נפשי וגבעתי ואאלצ לעשות כאילו מעשה דוד לגיתי ואפול מנ הפח אל הפחת למעמקי אימת בכיתי וחרדתי ובניסימ ניצלתי מהרעלת אויבי ברב חכמתי וגודל תמיכת משפחתי ופחד ניסי תשועת אלהי צדקי ואתנ אל ליבי כי את שלשת אלה אינ תמיד לכלל נדכאי שבויי בני עמי

ויראו את המערכה מולי כאישי  אולי כי הזכרתי בדיונ הראשונ את הפלפל לראשי  או כי ביזיתיהמ שוב ושוב בבריחתי  ואבינ אז כי מדובר פה ממש בשלטונ נכרי  כי הלא שליט צדיק  לעולמ לא רומס על בסיס אישי

-=יוצא יצוא ומקלל  כי אדני אמר לו קלל

ויאמר המלכ מה לי ולכמ בני צוריה כה יקלל כי אדני אמר לו קלל את דוד ומי יאמר לו מדוע עשית כנ

גדולת ענותו של מנהיג היא לראות את התמונה הכוללת ונציגותו בתוכה   ולעולמ לא להסחפ ראות את אשיותו חשובה וכל התמונה סביבותה

ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואפ כי עתה בנ הימיני  הניחו לו ויקלל כי אמר לו אדני

וכמו גמ ככה מלפני זה משמימ מצב שפלותו

וכה אמר שמעי בקללו  צא צא איש הדמימ ואיש הבליעל

  כדבר אדני   ועתה לא תסור חרב מביתכ עד עולמ עקב כי בזיתני ותקח את אשת אוריה החיתי להיות לכ לאישה

 

לאמר על דבר לקיחתו אשת איש  ולא כי רצח את בעלה

כי רק קדמו אל חלפ ההרגה תחת איש אחר לחליצות הקרבה 

 אבל על כל זאת אפס כי בקטונ ערכ נפש הנבגד להמתה אחר הסתרת הנאיפה ואולי התאימ פחות ללחימה חלוצה  

 על כנ משל לו בכבשת הרש בלא הריגת בעלה  ובנמשל תבעו  ואותו הרגת בחרב בני עמונ

 

ואבל המלכ אשר יחטא  זה לאשמת העמ כי אינ ליבו כליל בידו אז מי בכלל יענישו

וככ חמל עליו אלהיו כעל נקודה מיצגת בתכ תמונה כוללת אשר איננה ראה עצמה כנקודה עקורה וכל התמונה מולבשת רק סביבה=-

וגמ בכלא הוכתי נמרצות בידי אסירימ וסוהרימ  ואקוצ בחנק עישונים חנוקימ  ואראה גמ בסבלות עמי שברי כלימ ככלבימ מתימ מהלכימ כבולימ נכלאימ  על חצי סטירה ואישומימ דלימ של חרונ אפ ואיומימ רפימ -=הכבדת ענישה על פשעימ  עלולה לשחוק גמ את ערכ החימ  ואז אפ עיפות ויגע עד חוסר יראת אלהימ=- ואחזה בזועות אלהימ וזעוות שפל תרבויות זנוני נכרימ   וישפילו גמ כל אדמ בכניסה בגילוי ערותו כאילו לא עוד גופו שלו    אפס כי האלהימ אשר אתמ השפלתמ את יציריו עוד ינקומ ממכמ את כבוד עבדיו וישפיל אתכמ כאחרונ אויביו

-=ובעידוד החנק השלטוני של היומ   אתמ כלל אינכמ ממגרימ את הפשע  כי אמ את החופש אשר הפשע נמצא בתוכו 

ובככ אתמ מסרסימ את בני האדמ להיות כמתימ מהלכימ  כמו אשר כל רציחת אדמ קובר עמה את רשעותו=-

אוי אנחמ מצרי ואנקמה מאויבי

ויטפטפו לראשמ בקר וערב כי על טעויות משלמימ  ויאשימומ פתאומ גמ על נשימה לעבר איש בלא אישור בכתב  או על קריאת עיתונ תחת חלונ השכנימ

-=ויאמרו שוב ושוב על כל אזרח תמימ  דג הוא  אז ויזעקו תפסנו דג שמנ  ועל פושעימ התלחשו  אמיצי לב המה  או טהורי רגש מלידה   ואריות אכ קטנות ושבירות היו באמת

 

ויבא היומ וינקומ הדג גמ את הארי יחד עמ השלטונ מגינהו=-

כי נקל בעניהמ אישומ שקר על העלבת עובד צבור  או תקיפת שוטר כי לא כבדו בזמנ שבכלל ליבו שבור

ויערפלו גמ ריב משפח וצעקה

-=דמוקרטיה מתאימה בפועל רק בינ מחשבימ 

 בינ אנשימ  היא אכ רדיפת טוב עיור המקלה פיתויי ערמה אל מעמקי הרוע=-

מאז נפליבשבי  בכיתי מספיק שבעתימ אפ שבעימ ושבעה מכל אשר חטאתי בימי חיי   תנו דרור פנ תעלה זעקתי השמימה כבר  וחרונ אפ יפול על כל אחי    ואתבשר ממעמקי הבור על גודל החורבנ יומ אחר יומ בשורה אחר רפיונ    ויקטלגוני כדקאוני פסיכוטי ואובדני איומ  וארגיש כמו בריונ הנחית עלי סטירה ויאימני לו תבכה תבא גמ שניה ואחוש כמופל אל מעמקי הביצה ומתעודד להרימ ראש ומופל שוב בחבטה איומה ואתנחמ לסחוב נפשי לחלקה יציבה וישתינו עלי בבושה ושוב מפלה וארגיש הרגו נפשי דרכו נשמתי טחנו גופי וישרפו גמ שרופ את יתרתי ואל מעמקי הימ עוד רוצימ לפזר את אפרי  כי יאבד שמו מנ הארצ ולא יזכר עוד גבורת משפט אלהי צדקי

-=הנה נא  החילונימ והדתימ המה שני צדדימ של אותה המטבע

  מטבע הבריחה התמידית מדרכ הישר אשר מיסוד התרבות התנכית

    אלה בלחשמ אינ אלהימ  ואלה בהמציאמ צעקת אינ קצ הלכות ומדרשימ

   ומשניהמ יש יחידימ השונימ בקצוות וגמ שני צידי המטבע לא שוימ בערכ המראות

     ויבחרו אלה גמ אלה  במקומ הרתעת פושעימ  הכבדת חוקימ גמ על נאמנימ  ויצדיקו גמ בזאת הליכי ערמה ונבלימ

והמטבע   מלא הפכפכימ נכזבימ=-

וימותו בראשונה הגדיימ מחוסר טיפול אישי שלי וידאגו בתחילה קרובימ צדיקימ ויתמוכו את קריסת גבעתי ויודיעוני אז גמ על גנבת כל העדר מעמ נכרי ואאשימ בליבי את בני עמי ויגזולו ויטרינרי המועצה הרוצצה גמ את סוסי וסיחי בטוענת הזנחה כאילו אושמתי גמ על כליאתי וישתחרר הכלב הגדול ויומת ואצבה ברוב יגוני לשחרר גמ את הלול ואת הכלבימ הנותרימ כי אבד אבד מהגבעה כל חימ  ותקרב סופה על הארצ ואני כבול וקצר יכלת לתחזק השבשבת ולהתאימ את התנגדותה לרוח וישברו כנפיה בסופה  ויגנבו גמ כמה כלי עבודה   ותמלא הארצ שממה איומה

-=ואולי חזקו נא אתמ בצדק את אמונת יושר נתיניכמ על פי צדקת יוצרכמ

למענ לא תפחדו לשחת אויב ומתקוממ  כי פנ יורמ על נס קדוש מעונה ויעור במותו את קצוות העמ אל הבלי נאשות חיותו

ויהי תחת כל זאת אתמ כלאימ באכזריות הקפאה איומה מתמשכה כל רותנ לעברכמ ומציצ בצדק חלקיק גבורה נגדכמ

וליבי ליבי עליו גמ אמ נבלה עזה הוא משפל תרבותכמ=-

 

ויקטנ כל זאת בעיני שטני וינפצ גמ את כל רכבי וכבודי

ויעידו באזני גמ תושבימ מגבעת פורת יוספ  שהמ ראו את הנער הפוחז שלוםחיםהמר זורק אבנימ על רכבי וזורע הרס רב בכל הגבעה   והנה לנגד עניכמ הפושע האמיתי הפרא אדם האכזרי הוא הוא מהלכ בראש מורם וחופשי  ואנכי עודני אוחז בתומתי ונפול עמוק עמוק בשתיקת עמי

אז זעקתי מדמ נפשי

-=אמנמ השאה היא ממש תצאת התרבות נכח התנפצות כזב הריחוק מהמוטבעות  מהאלהות

וממש לא ענישה מונעת מהתחשבות לבביות

אבל האמנ תאמינ נא עבד אדני  כי גמ מבחינה תועלתנית  לו רק היו יכלימ להעלות בידמ להגשימ בממשות את רעיונ רפיונ אמונתמ  ..אויה לנו לרעיונ תקות צדקתנו וחופשיות ספוק קדושת יצרנו כבעוז טוהר רצונ יוצרנו

כי ענינו ראות את אשר הקימו במערומי אילוצ -נכזבימ- חלק משארית פליטתם=-

 

ואפגוש גמ במעמקי מעברי הבור  את מעט הטוב המבצבצ מבינ כבלוני בני עמי הכבול היומ כליל אל מעמקי מעגל הרוע השלטוני   ואתנ אל ליבי  אל יומ דיני ומשפטי

 

 

עוד נשוב כמנצחימ  אכ לעת עתה אני במעמקי בור הנחשימ

 

"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת."

 

תגובה אחת על הפוסט “תועבה נעשתה בישראל ועולה גדולה אצל הסרימ מנ אל

  1. יששכר יוסף אחי, קראתי ויבכה לבבי. גם אני נמקתי בכלא הארור, ועם כל חילוקי הדעות אין ביכולתי להבין מסירה שכזו לאויב המשטרתי. לבי איתך, ויתן האל ותשוב לנחלתך במהרה, עוד נכונו לנו שיחות רבות!

    רק זאת עוד אומר: חרה לי בין מילותיך הכנות, העבריות, לקרוא אי אלו ניבולי רחוב מערביים שמקומם לא יכירם, ובוגדים בדרכך האמיצה. מובן לי עומק היגון ממנו יוצאות, אך בטוחני שיש בך הכח להימנע. זה גם מרחיק הזדהות פוטנציאלית של קוראים. חזק ואמץ אחי!

    רגשתני
    סלח כי נשמדו כל השמות מהניד שלי מאז השבי אז הגד נא לשמכ
    ולו אתה אשאלכ גמ בזאת איזו מילה ראית כניבול רחוב מערבי הלא זנות היא להט עיור אחר ספוק איזה יצר בלא קדושה וזריקה לעזאזל זה גידופ אשר לא תמיד מתאימ אכ הוא מהתורה

    שמחתי כבר מעצמ ההשקעה בקריאה ושבעתימ מהתמיכה הזכה תודה

    זה ץץץ ץץץ.
    התכוונתי למילת קללה רחובית בת שלוש אותיות שכללת בהודעתך לברנור (תחילתה בכ'), וכן לכינוי בו כינית את הנער בהודעתך אליו, המתחיל באות פ, צורת רבים.

    "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה תִּהְיֶה לִצְחֹק וּלְלַעַג מִרְבָּה לְהָכִיל."
    אמנמ במשמעות מעט שונה אכ מאד דומה להכלת זרע קללה
    ואככ צר לי מזאת אכ באמת זיהיתי זאת מיד עוד אז בכתבי אליו אבל אמרתי נו נו התנהגותו היא לא מעט יצירת שפל הרחוב המערבי ודרוש לזעזעו לפחות בחריפות פי אכ לצערי גמ אחרי כל זאת טרמ נסג הוא מהצקתי
    ובאשר לקראימ הבנתיכ אכ הבינני נא גמ אתה כי מי שלא מוכנ להיגעל מחרה לא מוכנ לדלות את הפנינה שנפלה לעומקה אז מה לי ממנו בכלל קריאה

    מה מעשיך היום? מערכת ה"מקום המשפט שמה הרשע" עזבה אותך?

    הניחוני לעת עתה אכ באמת טרמ זיהה ליבי אמ זממ עוד עלי שוב ושוב למפלה אז האמ שוה לי לשוב מעט לדאוג לגבעה או אולי להרחיק טוס אל גלות גלויה אל נכר רחוקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

Heads up! You are attempting to upload an invalid image. If saved, this image will not display with your comment.