תפילין – ולטטפת בינ עניכ

וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל-לְבָבֶךָ:

 

-=בתנכ גמ כתוב   כתבמ על לוח לבכ  ולא זכור לי מישהוא מנתח את בטנו ומחפש בה איזה קיר לכתוב עליו

   כי לעיתימ המשל המנותק מהמילימ  זהוא פשטות מסר הדברימ=-

 

-=שיסופ הבטנ להוצאת הלב וכתיבה על לוחו  רק בגלל הכתוב כתבמ על לוח ליבכ  זה קראות בדברי שלמה  כי רוח מצותו באמת זה לזכור ברגשותיכ בלבכ את תורתו    וכנ ניסור ספר משנה התורה והשריתה במימ וטפטופ החלב בינ הענימ  רק בגלל הכתוב והיו לטוטפות בינ עינכ  זה קראות בדברי משה  כי רוח מצותו באמת זה ליתנ את דברי תורתו במקומ טפטופ אל בינ עניכ זה בראש מחשבתכ בראשכ   כמו אשר כתב בנוספ  וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ

   וכנ כנ גמ כנ  מרובע  שחור  מעור  וקשירות  ורק ארבע פרשיות  ועל זרועכ  ואות אשורית מובלטה  והנחה ממשית בכל יומ מיד בהשכמה   כל זאת רק בגלל הצווי והיה לכ לאות על ידכ   זה כבר קראות סתומה

הלא ודברת במ בשבתכ בביתכ ובלכתכ בדרכ ובשכבכ ובקמכ  זה לא בכל רגע ורגע  כי אמ על דבר אשר לא יהיה מקומ וזמנ אשר אלה מחוצ לתחומ התחשבותכ  כי יהיו הדברימ האלה אשר אנכי מצוכ היומ על לבבכ   ולזכרונ בינ עניכ  בראש מחשבתכ=-

 

-=קראות מאולצת  זה סתמ אטימות לב   כי נאמנות לאלהי ישראל בלא לשכל הישר  זה רק נאמנות לחלישות לבב  בראש מושפל=-

 

-=אמ קראות היא למידת ציויי התורה מקריאת המילימ  ולא התיחסות אל תוכנ מכלול רוח השתמעותמ הנקודתית והכללית  אז אכנ אמנה יש גמ בהתיחסות נכונה -משפטי משל ושנינה    כדבר משה רוענו ביומו האחרונ לפני מותו  בראשית למדו את ספר משנה התורה נגד כל בני עמו  והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על-לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על-ידך והיו לטטפת בין עיניך וכתבתם על- מזזות ביתך ובשעריך  אך בקראות הרבנית נותר הלכה של תפילינ בכל בקר להנחה  ואיפה בכלל דבריו אלה על לבבכ=-

 

-= ככ

שהדת היהודית והקראית של היומ  היא הנראת הקרובה הכי קרובה לתורת משה

 אכ בפועל רחוקה היא מנה כרחוק הירח מהשמש=-

 

ולמה לאלפ אלפי עזאזל זה לא נזכר בכל התרה שבעל פה בנביאימ ובכתובימ  וישכמ בבקר ..ויקשור תפיליםם  או  מה עמ איזשהוא זכר לתעשיה הענקית הלזו של יצירת הבתימ
הנה נא זה בעני כתרפימ לפסל עבודה זרה

הַיְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה אֵפוֹד וּתְרָפִים וּפֶסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה דְּעוּ מַה-תַּעֲשׂוּ:

-= אחי  נפחדי   אני רוצה להרגיע אתכמ מפני

אני הקראי הכי חזלניק שיש   את תורת המחשבה של חזל אני מכיר על כפ ידי  את נקודת השקפתמ נשמתי כל ילדותי  אפ כי ביקורתי הייתי מנערותי  אכ לא שכחתי מילה מרעיונ מסריהמ גמ מכל ימי בחרותי

אפס כי רק אכ ורק הריחי ביראת אמת אלהי אבי  היא היא בוחנ משפט צדקי  גמ לפאת אלה  רועי העמ בכל שפל גלויות אומתי

והאמינוני אחי  כי אמ איסרכמ בשבט פי  או אנגעכמ בחרפ דברי   זה רק למענ אוכל כבד עוד את חלקי האמת אשר נמצאו ברוב עמל מחשבת רבניכם

 כי אמ בזעמי  את רעתמ ביקשתי   שבעתימ בגעגועי את אומצ צדקתמ דרשתי =-

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

11 תגובות על הפוסט “תפילין – ולטטפת בינ עניכ

  1. ועודמ נמנעימ מלהגיב פה
    אז אני מיבא הנה תגובות אשר שלחו לי

    —בעניין הקושיות שלך על התפילין : בעוד כפי שברור לכל בר דעת , אדם לא יכול לכתוב פיזית על ליבו את הדברים,הוא כן יכול לקשור אותות על ידיו,וטוטפות בין עיניו, אם כך, מהיכן הגזירה שלך ללמוד מדבר בלתי אפשרי פיזית על דבר שכן אפשרי פיזית?
    ועוד "וּקְשַׁרְתָּם" מדוע הריבוי, אם מדובר במטאפורה ?
    ועוד ," חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-יַעַזְבֻךָ:קָשְׁרֵם עַל-גַּרְגְּרוֹתֶיךָ; כָּתְבֵם, עַל-לוּחַ לִבֶּךָ. " משלי ג:ג חסד ואמת, כיצד אדם יכול לקשרם ולכתבם – אם לא מדובר ב"רוח" של הדברים שידבק בהם שיהיו בפיו(גרגרת- שייך לגרון) וליבו . וכן ב" שְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי וֶחְיֵה; וְתוֹרָתִי, כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ.
    קָשְׁרֵם עַל-אֶצְבְּעֹתֶיךָ; כָּתְבֵם, עַל-לוּחַ לִבֶּךָ." משלי ז:ב-ג , כיצד אפשר לקשור כל המצות ? אלא,כאן,שוב, ודאי,מדובר על לדבוק בהם, שיהיו כל הזמן עוסקים בהם באצבעות,ושידבק בהם בליבו.

    אבל באמור על תפילין, כאמור,מדובר במצוה ספציפית, יש בה, ריבוי הקשור לפרשיות מסוימות … אתה לא יכול להתייחס לזה באותו אופן כמו חסד אמת וכל המצוות והתורה. ודאי שכאן הצמצום והריבוי משמעם שמדובר על דבר מוחשי שצריך לקשור "לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. "

  2. זה בכלל מגוכך,, אבל אענכ

    תפילין לא היו , לפני שהרבנימ המציאו אותמ
    האמת שכמה כתות המציאו גמ יחד, בקצה גלותנו
    ומתישהוא התקבעה ה-גירסה- הכזלית שגמ היא התפצלה

    ולהזכירכ כתוב בכלל
    וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.

    אז מדובר על מסר מילימ שיכולימ לשימ על הלב
    ופה באמת יש דמיונ קל לנוהג עמי נכר וגמ נוצרימ ליתנ על צוארמ צלב או סמל כלשהו שמבטא רגש כלשהוא
    לכנ זה רעיונ מדליק לבחור פרשיות חשובות ולקושרמ על גורגורתנו או ידנו

    אבל זהוא איסור איומ ונורא להמציא מצוה יומיומית ונעולה

    משתתפ בכאבכ על נוכחות הבלי עמכ
    ניצני גאולת אמת בימנו מהרה

  3. Koach Ivri ידידי , אתה טועה. אתה לוקח השוואה אחת,ומכליל את כל הטקסט עליה . הדברים האלה צריכים גם להיות על הלב גם על ידך,על בין עיניך,וגם על מזוזות ביתך ובשערך … ואיך תוכל לדרוש את הטיעון שלך על מזוזות בית ושער? כדי להוכיח לך, שגם אות וטוטפות,הם מוחשיים,ואמורים להקשר על היד. אבל, בדברים שנאמרו להיותם על הלב, אין התייחסות לשום דבר מוחשי! רק הדברים עצמם!
    מדוע שיוזכר "אות" ,ו"טוטפות" אם מגמתם להיות דבקים בהם רק ברוח?

  4. משומ מה זה מצחיקני, אבל אענכ

    הבל לחצות מסר אחד לשתי פנימ באותו המשפט
    אהוב את אלהיכ בכל לבבכ ולא יותר מככ
    אמ חפצ לכ ליקשור מסר אמת לאות על ידכ , אז תאהב כי הדברימ האלו אשר אנכי מצוכ היומ (בערבה, לפני מותו,, משה) יהיו הקשורימ
    וכנ אמ ראית בבני דורכ שפל מתועב בנוהג עמכ וחפצ לכ הקרב מסתמיות מזוזת ביתכ , לקדשה למסר של תורה למשל על חולשה בלא תגנוב,כי ראית..אז כתוב ב ג ד ו ל על מזוזות ביתכ ל א ת ג נ ו ב
    אבל בטח שלא תגלגל איזה קמע קבוע לתוכ פלסטיק מנושק

  5. סוף סוף קראתי. כשיש לך זמן לשקול בו, אודה לך עם תתיחס למשיח וגם הדעה הנוצרית שאפשר לייחס התגשמות לאלהות. גדלתי בנצרות (אני בן ישראל, אמי היא התנצרה, ככה זה) וכל חיי פירשו את מלאך ה' כהתגלות ה' בצורה גשמית, ולכן עם מלכי-צדק מלך שלם וכמובן את ישוע הנוצרי. איך אתה מגיב גם לתנאי המועמדות למשיחות (לאור הנביאים וגם לאור תהילים פרק ב') וגם לעניין התגשמות האלהים בצורת בן אדם כדרך התגלות? יישר כחך!

  6. אתה שואל שאלה קצרה, אשר מבוססת על סטיות רבות, ולכנ התשובה עליה מדי ארוכה
    אבל הבה נתחילה , למענ נמשיכה

    אמת ושלומ יהושע
    טוב שקראת

    לפנימ
    -=הנצרות בעומקה היא תנועת מרי אזרחית כתגובת נגד אכזריות השליטימ דומה לה היהדות כתגובת נגד לאטימות במלכות אמת ומשפט צדק אינ להמ מקומ להשלמת חסרונ =-
    וביתר פרוט
    -=עדינות השקר של הנצרות, פיצתה על עזות הרוע של רומא
    קצת כמו שההסתגרות הכרדימ, היא כמענה לרפיונ האמונה של המודרנה
    והמודרנה במהותה היא חזיון תחליפ לענתיקה

    אבל אנשי האמת גבורי החיל עבדי אדני הנאמנימ לאלהי ישראל באמת במשפט ובצדקה המה אוחזימ בתרבות בראשיתית אשר היא היא דרכ הישר בכל מקומ וזמנ בלא כל קשר לאיזונ תרבות האדמ הסביבה ושחיתות המקומ האדמה ובזימ המה מעומק ליבמ למכות מאזנות אשר המה את כלל הצבור סוחפות,, כי איזונ מתמשכ דחיפה קיצונית הוא =-יש שכר ליוספ

    באשר להגשמת האלהות, נסה קודמ להבינ את זה
    -=והנה על גב הגישה הפחדנית הזועקת בשמימ היא , כי התרה לא בהישג ידו של האדמ , קמה טענה כפולה לבוז וללעוג לכל המאנישימ את הברא , לפעול כיסודות מנהגי בני האדמ ,, כאילו לא הוא כליבו בראמ וכמחשבת תרבותו יצרמ כולמ בחלקמ=-
    וזה על הגשמת אשיות
    ובאשר להתגשמות גופנית, עליכ להבינ כי בכחו להתגלות בכל צורה כמו בסלע או בסנה בוער
    זה באמת הכל ליראת האדמ, ולא שבאמת משמעותי לאלהות, ככ גמ מלאכימ בדמות בשר ודמ , זה יכל להיות הצגה יפה בלבד
    אבל ברור שכח אינ סופ ראשוני , הוא במהותו איננו חומרי
    רק ביטוי קדש רעיוני

    הרבה אמת ושלומ ידידי

  7. ישנם חלקים לא מעטים בדיוננו על התפילין שהשמטת. כולל הראיות הארכיאולוגיות שהבאתי .ומה שהשבתי לך על ההודעה האחרונה שלך לעיל(שגם אותה,ציטטת חלקית).

    הנה התשובות המלאה שלי,השנייה שציטטת, שלא הובאה במלואה :

    " ידידי , אתה טועה. אתה לוקח השוואה אחת,ומכליל את כל הטקסט עליה . הדברים האלה צריכים גם להיות על הלב (וזה ברוח, כפי הדוגמאות שהבאת בלינק) גם על ידך,על בין עיניך,וגם על מזוזות ביתך ובשערך … ואיך תוכל לדרוש את הטיעון שלך על מזוזות בית ושער? כדי להוכיח לך, שגם אות וטוטפות,הם מוחשיים,ואמורים להקשר על היד. אבל, בדברים שנאמרו להיותם על הלב, אין התייחסות לשום דבר מוחשי! רק הדברים עצמם!
    מדוע שיוזכר "אות" ,ו"טוטפות" אם מגמתם להיות דבקים בהם רק ברוח?

    כמו כן, בעניין טענתך שתפילין לא היו עד ימי הרבנים(שזו הגדרה קצת "אבסטרקטית", מתי התקופה מתחילה מבחינתך?) … יש ממצאים ארכיאולוגים (כמו תפילין מקומראן) בני אלפיים שנים בערך. הנה למשל סקירה עליהם כולל תצלומים http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_112.2.pdf
    שמראה שבימי התנאים – היו עושים תפילין הרבה הרבה לפני ספרי ההלכה הרבניים הידועים.וכמובן,אנו מאמינים באמונה שלמה,שכבר מימי משה רבנו עליו השלום,אבל זה הראיות שיש בידינו כרגע."
    ואז השבת
    "משומ מה זה מצחיקני, אבל אענכ

    הבל לחצות מסר אחד לשתי פנימ באותו המשפט
    אהוב את אלהיכ בכל לבבכ ולא יותר מככ
    אמ חפצ לכ ליקשור מסר אמת לאות על ידכ , אז תאהב כי הדברימ האלו אשר אנכי מצוכ היומ (בערבה, לפני מותו,, משה) יהיו הקשורימ
    וכנ אמ ראית בבני דורכ שפל מתועב בנוהג עמכ וחפצ לכ הקרב מסתמיות מזוזת ביתכ , לקדשה למסר של תורה למשל על חולשה בלא תגנוב,כי ראית..אז כתוב ב ג ד ו ל על מזוזות ביתכ ל א ת ג נ ו ב
    אבל בטח שלא תגלגל איזה קמע קבוע לתוכ פלסטיק מנושק

    אלפימ שנה זה הרבנימ מקצה גלותנו, חיזקתני
    מה על האלפ הקודמ בתפארת ממלכתנו"

    ואז השבתי :
    "אינני חוצה אותו, החילוק נמצא בטקסט.

    לא בטוח שחיזקתיך, שכן התפילין מוקמראן נמצאו במיקום בודד במדבר,ואנשי המקום דומים ל"איסיים" המוזכרים בכתבי פילון, יוסף בן מתתיהו, ופליניוס הזקן. וכך או כך, הם לא בהכרח הלכו לפי ה'רבנים' שאתה מדבר עליהם, דרכיהם היו מעט שונות. לכן ,זה מוכיח,אם כבר, שגם הרבנים,וגם עוד "כתות" מתקופת בית שני,הניחו תפילין.

    כמו כן ישנו חיבור(לא רבני!יהודי-הלניסטי) הנקרא איגרת אריסטיאס ומתוארך למאות ה2-3 לפני ספירת הטועים שמזכיר את התפילין כאות שקושרים מסביב ליד . האם גם זה ב"תקופה הרבנית"? לשיטתך …?"

  8. הוספת פרטימ , נורא בעני שבעתימ מבחירה נכונה מה להעלימ
    לא זכור לי שטענתי מימי הבנימ, עליכ לזכור ,כותבי המשנה המ כבר מסופ בית שני ללא נבואה, קיבלו בעיטה כואבת על מעמקי הגולה,, לא המ בעני הוכחה
    התפילין הומצאו לקראת סופ בית שני ממש בדורות הצמודימ לתנאיםם, היו לא מעט רעיונות לצורות עד שהתקבעה ה-גירסה- הכזלית בעקבוד חוסר פרישותמ מהעמ ,וגמ היא נחצתה כידוע לתפילין רשי ורבתם ,, מגכך
    =-אגב מצחיק שהמשמעות במילימ שמ היא בכלל על כל משנה תורה, " אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב. אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ אֲלֵהֶם. …..והיו הדברימ האלה אשר אנכי מצוכ ה י ו מ על לבבכ…..
    בכלל עצוב שהגישה אל כל ספר דברימ לא ממש נכונה בימנו

    –והטענה שהיו קושרימ תפילין מתקופת המלכימ הראשונימ היא חסרת כל שחר, הנ מבחינה ראיתית כי גמ לא יעלה על הדעת שאינ איזכור למצוה ביצועית כל ככ יומ יומית ולכל התעשיה סביבה, והנ מעצמ השוני בשפלות עבודת האלהות לפעולה כל ככ מחניקה כמו בכל בוקר תפילה, בזמנ שעבודת האל התנכית היתה במהותה ציבורית לעמ שלמ לרגלימ לשמיטה לזבח פסח וכאלה,, לא מצוות שיכנסו לכ לקישקה כל בוקר

  9. מה הוספתי ? העתקתי את ההודעות שכתבתי ושכתבת אתה שם.
    "לא זכור לי שטענתי מימי הבנימ"
    אני לא בטוח על מה אתה מדבר.

    אתה יכול לגחך כאוות נפשך, זה לא משנה את העובדה שהיו מניחים תפילין ויש עדויות לכך, גם מחוגים שלא השתייכו לשרשרת חז"ל.
    הדמיון בין התפילין בקומראן לאלה הנקראים תפילין של רש"י,הוא רב.

    "אגב מצחיק שהמשמעות במילימ שמ היא בכלל על כל משנה תורה"
    בין לבין כתוב "וְזֹאת הַמִּצְוָה, הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה השם אלקיכם לְלַמֵּד אֶתְכֶם–לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.לְמַעַן תִּירָא אֶת-השם אלקיך , לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-חֻקֹּתָיו וּמִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ–וּלְמַעַן, יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ. "
    "והטענה שהיו קושרימ תפילין מתקופת המלכימ הראשונימ היא חסרת כל שחר"
    מאמין שאכן הניחו, אבל היכן טענתי שיש לי ראיות לזה?

    "מבחינה ראיתית כי גמ לא יעלה על הדעת שאינ איזכור למצוה ביצועית כל ככ יומ יומית ולכל התעשיה סביבה"
    יש לך איזכור למצות שנה שביעית שבת שבתון? יובל? וכו' ? יש המון מצוות שמופיעים רק בציווים בתורה ולא מוזכרים שקוימו בשאר התנ"ך , זה לא מוכיח שלא קיימו אותם.

    "והנ מעצמ השוני בשפלות עבודת האלהות לפעולה כל ככ מחניקה כמו בכל בוקר תפילה, בזמנ שעבודת האל התנכית היתה במהותה ציבורית לעמ שלמ לרגלימ לשמיטה לזבח פסח וכאלה,, לא מצוות שיכנסו לכ לקישקה כל בוקר"

    " עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה; וַיִּשְׁמַע קוֹלִי. " תהילים נה:יח.
    "וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי-רְשִׁים כְּתָבָא, עַל לְבַיְתֵהּ, וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ, נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם; וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל-בִּרְכוֹהִי, וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ, כָּל-קֳבֵל דִּי-הֲוָא עָבֵד, מִן-קַדְמַת דְּנָה. " דניאל ו:יא ז"א גם דוד המלך וגם דניאל היו מתפללים כל יום שחרית מנחה וערבית…והעדות שלהם אמורה להוכיח לך את טעותך המרה, אם איש אמת אתה.

  10. הערה קטנה על דברי, לאחר שביקשתי ממך למצוא איזכור של שביעית מלבד הציווי הכללי, נזכרתי שבספר ירמיהו פרק לד אכן מוזכר שביעית בקונטקסט של אי שחרור העבדים. אז רק רציתי לציין זאת.

    אבל יש הרבה מצות שלא מוזכרות שוב מעבר לציווי הכללי בתורה.הדוגמא של שנת היובל למשל זה עדיין תקף כמדומני

  11. ראשית דיברתי על ככ שהכנסת מילימ לפי על ימי הבניימ בזמנ שאני מודע שהתפילין הומצא עוד מסופ בית שני אצל לא מעט כתות בהרבה צורות

    וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים- אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִמְכּוֹר לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת וּבְיוֹם קדֶשׁ וְנִטּשׁ אֶת-הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וּמַשָּׁא כָל-יָד:

    רוב המצוות המצויות הוזכרו בתורה שבעל פה האמיתית
    -= התרה שבעל פה האמיתית כבר כתובה על ספרי הנביאימ =-
    יובל זה כבר מצוה קצת יותר רחוקה

    ובקשר לתפילה, נו באמת , אל נא רפא נא לה , …הצילני נא מיד אחי מיד עשו , קצר וקולע מעומק הלב ובטח לא -נוסח- אחיד ונדוש
    דניאל ציפה באותה השנה לבנינ המקדש בחלופ כשבעימ שנה אז מכאב הוא היתפלל קצרות שלושה פעמימ לעבר ירושלימ ,לפניו אינ אפ איזכור לנוהג כזה ,ואני יכול להניח שגמ הוא חדל בחלופ כשנה , הפסוק מתהילימ זה לא פחות מהזוי להביא כהוכחה לתפילה, אמ לדוד היה לב לככ שיהלל וישבח בכל עת לא מנעתיו

    זה ממש עולה להאשימ את האל כאילו מצוה הוא תפילה אליו לפי פרקי זמנ ,הלא תפילה זזהוא דבר רגשי וכנה שאסור לאלצו יותר מדייייייייייי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

Heads up! You are attempting to upload an invalid image. If saved, this image will not display with your comment.