המגילה

מגילת יש שכר ליוספ – כדברי הימימ ג  וסר וזועפ

 

 וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל-כָּל- הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ  וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא-יוּכְלוּ לָךְ  כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם- יְהוָה לְהַצִּילֶךָ

נכתב כאישי   …אכ הוטה עוז רעיונו לציבורי  ,אשרי המעמיק ומבינ

 

באשר להיעלמותי הפתאומית והעצובה בחודשים האחרונים והעלילות על מעשי והחורבנות האכזרים

וזה קיצורם של דברים  בספת ההמונים

אחרי הצקות חוזרות ונשנות של הנער הפוחז שלום חיים המר בדבור בקללות ואף במכות ובהיזקים  ביקשתי ממנו שיתרחק כי אני לא רוצה לריב אתו  שוב ושוב בקשתי ולא עזר והתקרב עם עדר ענק אל גבעתי וצעק שזה לא שטח שלי אז אמרתי לו שילך לו על ימין או על שמאל כי הארץ היא רחבת ידיים לפניו ולמה לו להציק ולרמוס את המרעה שלידי ובכל זאת התקרב עוד ועוד עד שהכלבים שאתו טרפו עז שלי וכשרצתי אחריו הוא עוד לא ברח אז לא רציתי להגיע אתו למכות אז שלפתי את החרב בשביל שיירתע ויברח ויבין שהחיים לא צחוק  המרחק בנינו היה עצום ולא היה כל סיכוי או כל רצון לפגוע בו אבל ישי ברנור מנהל הדיר שהייתה לו איבה אלי כי כעסתי על חוסר היושר והגזלנות שלו עם יצחק הבעלים הוא המריץ והעליל למשטרע ולחברה כאילו הייתי קרוב לרצח ושמאז ומעולם אני ממש פרא אדם חסר רגשות ונכנסו לתודעה כאילו הם מצילים את כולם מפני  ואז לקחו אותי בשבי בגז פלפל אכזרי ובמכות רצח כאחרון המחבלים  ונותרתי כחודשים במעמקי השבי המנוכר והמתיש   וגזלו את הסוסים וקרסה השבשבת בסופה עקב היעדרותי מלתחזק ולהכינה  ומפעל חיי מרצ נעורי של שנים נחרב סביב וראו עדים מסקאלי את שלוםחיםהמר הנער ונערימ כמותו ילידי הישוב  משליך אבנים לעבר הרכבים ואחרי כן נודע לי ביגון רב על הניפוץ של הרכבים שלי ומפיל וזורע הרס רב בעודי בשבי ואולי ידו בהעלמות עדר העיזים שהיה לי ובגזלת כלים רבים מהגבעה והגבעה כעת שוממה ורמוסה  וגם את הלול צוותי לשחרר עם הכלבים בצעד נואש ממעמקי הבור בעקבות שמועות השממה והעדר כל חיים בגבעה

ואלון מורה נבוכה

                                                                  ואלו הקישורימ לקטעי המגילה

מתיצב לנגדכמ בזעפ ליבי

הספור הוא על נער סורר ומורה  יליד שתיקתכמ תושבי אלון מורה 

מינ מצא את מינו ונחש מלא ערמה בחזותו

ויזנקו מיד מרבצמ כזאבי ערבות

-=כאילו מנ המדע הצדקותומהשפלות ענוה=-

באו חשבונ  פנ תחרב ותגורש כל השומרון

ממעמקי נפשי השבעו לי

ובאשר לקלגסימ עוכרי ישראל

 

-=וינטושו גמ המה רדיפת צדק  מתרוצ לשונ הרע   ותימלא הארצ עושק..=-

 

וזאת לנפשכמ השוכנימ בכביר  ולכזב שלטונכמ כנגע ממאיר

עמי בגד בי  בגד באלהות שאני מיצג אשר אנכי עבד לה  עמי בגד באלהי ישראל    "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם."

 

ואתמ מלאימ במעיכמ נערימ משחיתימ אשר גמ ראו כמה מהמ אצל גבעתי מתפרעימ

הגידו נא פה נגדי ונגד אחינו   מה מה מה   החסור חסרתמ אויב או מתנכל  לדמינ מפלצת טרפ לילדכמ  כי תבחרו לדמותני לאחרונ המחבלימ  ולהציגני כטורפ ילדים 

 

ובאשר לעלילה הנוספת  עלילת הפלישה

ובכנ כמחצית מהריתוכים בדיר הזה הם מעשי ידי   יצחק מרים עם הטרקטור ואני מרתך מלמטה  יום יום כמעט שהיתי נכנס ויוצא שמ  היו מתחננים אלי שאני יבא לעבוד  לא אחת בחצות לילה הייתי בא לחמם ולדות ולבדוק את ההתרעות  אפילו חוט מאריך שלי  עד היום שמ לבלי שוב ובאותו לילה עצוב  אחרי שכלבי הענק הבלתי מרוסנים של הדיר טרפו לי עז למרות כל אזהרותי  אז רק כיביתי את מצלמות הדיר בלי לחבל כלל  ושחררתי את הכלבים  להרתעת בעלים עזי פנים    איזו נבלות זה להעליל עלי אישום של פלישה אצל שלטונות אטומי לב להרקיבני בקברת הכלא   להשיבני רעה רבה תחת טובה 

 מנהל הדיר גזל לבעלימ  והרועה שלו פשע בי

וגם כעבור ימים דחפני והכני  ישי ברנור  ושלמה קניגסברג עד

 

הבנתי שאני הרמתי את הראש יותר ממה שהמ היו מוכנימ לקבל

והבנתי שהמ ניסו להוריד לי את הראש יותר ממה שאני היתי מוכן לקבל

ונעשה לי פה עול נרא

 

ובאשר לרכבימ   זה גמ צביעות

אמנמ אני מוכנ לנהוג יותר בנחת מהיומ   אבל נו באמת  את מי פצעתי ממכמ או איזה חמור אחד מכמ שרטתי   הלא שנימ אני נוהג בבטחה ובשליטה מלאה  וכמוני יש בישוב הבודד שלנו רבימ רכבימ לא רשומימ  אז מה  בגלל שאני חוצצ נגד הזרמ ומתריס בבוז על מסחטט הכספימ השלטונית  ואינ קצ החוקימ הפרעונית

=-אז בסופ יוצא ככה שבנתיימ  נדדתי בתחילה באהלימ למצא מקומ ישוב וכמעט נפלתי בידי חיות טרפ וחזירימ ושיני כלבימ משוטטימ ולעת ניסיתי לבנות את ביתי במקומ מבודד מאד באו עזמוטימ ערבימ וכפסע הייתי ביני לבינ המות עמ רובה מדמיע נצרו וישובו בלילה עמ סכינימ שלופות ויופתעו  ניצלתי בניסימ ופלאות  והאהל חתיכות  והנני כאנ באתי לנגדכמ חשבתי בני עמי כולכמ בזעת אפי בניתי את ביתי ובדמ נפשי את אהל יריעתי   ואז כעת מה  אמ גב גב תפנו אל עמלי  ואמ שתיקת דיחוי לעת מפלתי  הלא כבר ככה גמ מחוצ לבית נרדפ אני  מתמיכתכמ בשפל התרבות השלטונית   אז מה עוד נותר פה לאופק צדיק   שנימ עמל וצפיה  ואז יכזב הכל ליפול לריק

איש אמת אשר קרב לחסות בצילכמ אתמ שברתמ אותו בשתיקת בזויכמ

ותפילוני גמ לידי שלטונות רשעה בלא כל הצדקה  ואפס לו לא תכבו אצלמ את הדלקה להטרידני שוב ושוב ברעה   המ המ עוד יגרשוכמ בצהלת קנאה

 

ארור הדור נולדתי בו  וארורה המדינה ממתתני    כי אתמ התיחסתמ אלי כאל אויב העמ  אז אל תצפו ממני למשהוא אחר

ואשרופ את המגילה  ויזדעק לאמר הככה תעשה למשפט צדקכ   ואענה ככה עשו בני ישראל לתקותמ האחרונה  

 כי אנכי עודני אוחז בתומתי  והמה באכזריות נוראיה

 

עוד נשוב כמנצחימ  אכ לעת עתה אני במעמקי בור הנחשימ

"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת."

תגובה אחת על הפוסט “המגילה

  1. העציב אותי מאוד לשמוע מה עשו לך בביתך בתקופת השבי.
    היה חזק!
    יברכך השם!
    וראה בנים לבניך!
    שלום על ישראל!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

Heads up! You are attempting to upload an invalid image. If saved, this image will not display with your comment.