קנאה – וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה.

וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה.

-=אם אמת חלושה שקר היא ודת קנאית להבנתכם היא רעה אז אל תצפו למשיח עכשיו כבקשתכם=-

 

-=אינ אכזרי יותר מאדמ צדיק העושה צדק למענ תורת אמת אשר הוא נאמנ לה בלב שלמ   כי מכיר הוא בטוב פרות תוצאת מלכותה  ומבינ הוא כי חוסר הבנת האויב כמותה  זה מרשעות ובריחת אמנה=-וזוהיא רחמנות מועילה

 

-= להפכ

אני בזעקתי רוצה שתחדלו מעודד את תרבות שפל המצב הזה שהקיצונימ הקנאימ כל ככ מפחידימ בו  כי שברירי הוא כל כל לחורבנ=-

 

-=ובאשר לקנאות אשר בליבכ  -=השאיפה הסופית היא  עמ אחד מאוחד סביב אמת אחת בארצ אחת=-   אכ זכר נא כי הפולשימ הירדנימ בימנו  אינמ נחשבימ עמלקימ  או מעמי כנענ השבעה  אשר צווינו עליהמ לא תחיה כל נשמה  כי ההמ באמת גדשה אז סאתמ  וזעקה השמימה עלתה  אחרי אשר דורות מלפני אמר אלהי ישראל כי לא תמ עון האמרי עד הנה  ויהי כאשר תמ  לא תכרות ברית איתמ  ואפ לא לגרשמ  כי אמ שסופ תשספ גרונמ  ואפילו בהנאה   אכ אלה אשר לנגדנו היומ  לא חתמ עליהמ נביא לדאבה  ואפילו לא תחנמ זה רק בהשאלה   אז לו כעת בידי כח מלוכה  הייתי מגרשמ לאי שמ בעבר הירדנ מזרחה והלאה בקל תרועה  ואפילו אולי פורש עליהמ קצת הגנה  הנ לו יהו נא כל זרע ישראל קדושימ בימנו להבדלה   עוד אחי זכר נא כי גמ איש צדיק מזרע ישראל אשר הזיד ולו פעמ אחת  לא לעשות הפסח בבית הבחירה  ולא כי היה טמא לנפש או בדרכ רחוקה  הלא הוא לא יוכל עשות פסח שני ועל נפשו נאמר ונכרתה מעמה  ולא יעזר כל ספר יחוסינ או הוכחת קירבה   ומנגד מכל גויי הארצ אשר רק יחפוצו באמת להתגיר  להצטרפ תחת הממלכה הצדיקה  ולשמור ולעשות באמת ככל דברי התורה  ולהלכ ביושר על גב יסודות תרבותה  אפ קטונ וגדל מהאומה לא יוכל זעוק להמ סורו נא   כי משפט המעשימ הוא באמת קנה המידה  אפ כי מושפעימ המה גמ מתורשה צדיקה    ובדבר הזה נחמתי את נשברי הלב בקצוות האומה  המבכימ על כל יהודי הנבצר מידיעתמ  מנינ בא  או הזועקימ על מוסלמימ דמנו כדממ לרדיפה=-יש אמת שכר ליוספ

 

-="כִּי קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר וְלֹא יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם."

אני  את אויבי  לא אוספ בהליכה בשוק  אבל ולכנ  לא שוכח את דממ=-

 

 "יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר."

-=אוי  עצוב כמה שהדור הזה חלוש לב

אמ יש סיבה לאהוב מישהוא – נסה לא להפגע ממנו , אמ הוא פגע – תחשוב טוב אמ זה מצדיק שנאה , אמ זה מצדיק שנאה – אל תנסה להדחיק ולשכח , אמ תשכח רשעות אשר טרמ כופרה – אתה עלול להתחיל להתגעגע אליו , אמ תתנ לעצמכ להתגעגע אליו – אתה עלול לאהב מחדש מי שהרשיע לפגוע בכ פגיעה שמצדיקה שנאה

ומה שעבר זה רק חוזק לבכ והזמנ   אשר הוא לא תמיד כפרה שלמה

אזרו אחי אומצ  לגבורה נאמנה

כי אהבת מי שהרשיע לפגוע פגיעה שמצדיקה שנאה  היא עלולה לחנפ את שורש ההרתעה אשר צידוקה הוא מיסוד תועלתנות יצר הנקמה

וחלושי דעת נמהרי עוז  המ המ  הכובלימ תועלתה=-

 

-=ויאמרו אלי  אבל הוא אל קנא הוא  ואשיב פניהמ בלב בוטח  גמ אנכי ידעתי מדרכיו ומפלילות אויביו   ואבחר טוב מות בידיו כי בשבה טובה  מחיות תחת אויביו ברוב תועבה ונבלה=-יש שכר ליוספ

 

-=" וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר. "

כי עמלק מיצג את הפכ התקוה מהקדושה הנאמנה  אשר החלה נרקמת נגד עיניו  עת לוקח גוי מקרב גוי במסע באותות ובמופתימ  להיות ממלכת כהנימ וגוי קדש  הוא עמ בני ישראל האומה הנבחרה לצדקה

ויהי כי יזמ מלחמה בלא כל צדוק תגרה  או אז נכונ הוא לפרוק כל יצוגו כאומה=-

 "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה."

-= המ קנאוני בהבל טוענת לא אל

אפ אני אקניאמ בכזב הגשמת לא עמ   אכעיסמ בערמת רעיונ שויונ הגזעימ  וכל תרבויות יחד שוימ  מרעימ ומבוזימ =-

 

-=רצוי לשחוט כמה שיותר בני אדמ כמה שיותר אכזריות   זה תחושת הזעמ המוצפת מעל שטפ הגועל האומר רק אהבה תמיד שלומ וחיבה גמ חינמ ובלי קשר לאמונ התקוה  כל היומ רק זונה ומתעגבה  באינ אוהב אמת  כי גמ לאויב שקר אינ איבה   ותחנפ כל הארצ בדמי תועבה=-

 

-=המושחתימ שעדינות השקר של הנצרות הולידה  מניעימ בי געגוע לישרימ שלהט האכזריות המוסלמית עיצבה   ומתי כבר ישובו זרע ישראל לאזנ  עוז צדק  מ ת י=-יש שכר ליוספ

 

-=ובאשר לשאלת הגישה המתאימה אל יפיופי הנכר   ובכנ זה בעני מעגל שעוד לא התחיל ואפילו מגוחח לשאול עליו   ואני אבאר  כלמאר  רק שאנחנו נהיה עמ  ונראה איכ המ מגיבימ  אז נדע איכ להגיב בהתאמ  וזה גמ מה שיבנה אותנו כעמ   וכעת עתה עודנו בתוכנו מלאי פרודי הבלימ   אז כמו לא עמ כי ככל העמימ=-

 "אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אָף וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה."

-= הגידה נא את זאת בעמקות ברורה

 על סיפור מדחת יוסופ  לצערי הרב מאד  עמ כל הבגידה הארורה שמ

גמ אמ תושבי העיר שכמ כולמ יהודימ היו  וככה לו באמת מבודדימ היו מכל שפל אטימות התרבות הנעורה מכל כנות  וגמ אמ אכנ נשלחים היו שוטרימ  ואפילו מאחיהמ  בחזקה  זרוע משולחת להפיל קטני עמ אל צביעות רשתות תרבות ערמה   לו אכנ המדינה ככ בכל ימנו  מרימה זרוע איומה לסרס כל זעפ אמונה  ממעט ישרי האמונה  אפ מבני עמה

  אפס כי על כל זאת  הבנ הייתי מבינ עד מאד  וכמעט אפילו די מצדיק  התקוממות עממית ציבורית להשבתת הזרוע השלטונית הנכרית =-

 

-=מקומ שאני לא יכול להרוג בו כצדקת אלהי   בו אני לא יכל לחיות כאמת יוצרי=-

 

 

-=-סקרנות- היא מידה טובה באדמ  אמ יש לו איתה גמ ממידת האומצ אל האמת

ממש כמו שהקנאות היא מאד רצויה  רק אחרי כבילה לקדושה במשפט ובצדקה=-

 

-=ואלמד מעט מתורותיו  קצת מסודות יראיו    ואביא בחשבונ את דרכיהמ  נטע מעשיהמ    ואזדעק כי תוצאותיו בני מות המה  לו היו לנגד אבותיהמ ראשוני האומה   חלקמ היה אפילו אחד דינמ לתליה בקול תרועה   ואל מול דר של אמת המ היו כעמ נכר לכליה

ואזכר אז כי כאשר כל העמ ברעה  אז גמ הנביא הקנאי אליה   דיבר על ליבמ שובו נא ולא סקל באבנימ את כל עובדי עבודה הזרה  כי אינ תחליפ לה לכלל האומה=-

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

נקמה – וזה צדקת משפט הנקמה בעוז אמת וגבורה

אִם-שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי  וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי   אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי  וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם:

-= גמ לֹא יאריך לָעַד אַפּוֹ , כִּי-חָפֵץ חֶסֶד הוּא: – וחסדו יבוא רק אחר נקמתו מפלילות אויביו=-

 

-=וימירו גמ בזדונ ליבמ  מלא תקום את בני עמכ  ללא תרדופ צדק בקרב הסרימ מצדקת אלהיכ=-

-=לא תיקומ ולא תיטור מבני עמכ   ממי אשר שב מסורו אל דרכ בני עמכ  או מראש הציקכ בצדק כדרכ אלהי אביכ=-יש שכר ליוספ

 

-= נקמה  היא ככל יצר  לתועלת ניתנה  לתועלת הרתעה  כמו חמור המקבל בעיטה  גמ ישיב לעברה  למענ גמ יודע  כי הוא לא אבנ חסרת תחושה

אבל גמ נקמה ככל יצר יעיל ,  בזנות להט עיור אחריה  היא עלולה להרשיע עד להשחתה

והגבורה  להותיר את היצרימ בוערימ  אכ גמ לשלוט בכל מצב במינונ צדקתמ   וטובה זו היא המצדיקה דרישה להשיב תרבות של קדושה

הצטרפו -להקימ הממלכה מחדש- =-

 

כִּי-קִנְאָה חֲמַת-גָּבֶר וְלֹא יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם:

 

-=ואז ראיתי אותה שוב ושוב  את ערות עמי  כי מבניה אומללימ מרוב רדיפת הבלימ  האומרימ לכל אהבה בואי אלינו ולאפ נקמה אל תפלי בחלקינו   ומהמ ומהמ היו ורבו האחדימ על האחרימ אשר אמרו לי  אמנה המ משלנו אבל ממש לא מיצגימ את כולנו  ואני בליבי נחרדתי  הלא גמ צאה כנראה מתחת יצאה אבל גמ הבטן בדחיפה והראש בהסכמה=-

 

וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקם יִנָּקֵם:

 

-=הוא אדונ כל הארצ  אלהי ישראל  אלהי השמימ  אל אמת  אל עולמ  אל משפט וצדקה  אל נאמנ  אשר נקמ ישיב לצריו ולמשנאיו ישלמ   אל אמת ואמונה הוא  נשא עונ ופשע וחטאה  אכ נקה לא ינקה  כי יזכור גמ כל מעידה  לו שוב האדמ לא נבדל מנה   שומר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו לאלפ דור  אשר לא יאריכ לעד אפו  כי חפצ חסד הוא   אשר לא יסתיר לעד פניו  כי חפצ אמת הוא   הוא האל הגדל הגבור והנורא  אשר לא ישא פנימ ולא יקח שוחד  אל עליונ  אשר אמ שנתה ברק חרבו ותאחז במשפט ידו   אל שדי  אשר נגלה לאבותינו אברהמ יצחק ויעקב באלהות אשר די בה לחיות בעולמו בשובע יצרימ ובטחונ רעימ גמ בהעדר גבורת כל עמו  הוא אדני אלהי ישראל אל אמת  אשר ידו בגבורה בראש מורמ גמ בכל ההויה=-

 

-והיה אמ יחטא  ולא נאשמ בכל הצרה   נקמ ינקמ אכ אינ דינו בשחיתה-

 

-=נקמה כהרתעה  בתכ עמ שווה דעה  יעילה אכ עד כמה היית מוכנ אתה  לו חטאת  שינקמו ככ בכ   אבל נקמה מתוקה  מותרת כל רסנ  למענ יצירת מימד של יראה  היא יעילה אכ בינ אומות הנבדלימ ברורות בארצמ ובתרבותמ  ומלאי עוז להגביר את פעולת דעת אלהותמ בעולמ=-

 

יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי-חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע:

 

-=כלומאר אני חותר אל צדק שמניב פרות לא רק בגלל שהוא הצליח לרכוש הסכמה נרחבת מכלל הנתינימ  אולי בעקבות איזה שהוא מענה רגשי  או מאזנ לתרבות אכזרית כלשהי   למעשה הצדק שאני מדבר עליו  הוא מושתת על דרכ הישר הקדומה  שהיא מולידה תרבות בראשיתית המתחשבת בכל היצרימ בקדושה  בלי להקפיא רגשות  אכ בשליטה עליהמ   והדרכ הישר הזו נותנת אמונ בנתיניה להותיר בידמ מרחב שיפוט  ולכנ עליהמ להיות קדושימ  ולחתור לשלטונ שיעודד עוז קדושה  שהיא לא דורסנית  ואינ בה אטימות לב  ככ שאפילו יצר כנקמנות הוא רצוי לתועלת הרתעתית  אכ במידה תועלתנית  {שאגב יש לה אבנ בוחנ בעצת לב קלילה וצדיקה בתרת משה  אשר אומרת  נקומ כמה שהיית מוכנ שינקמו בכ לו אתה היית מועד להרשיע ככ וככ}

ובכנ  כל נאמנות לדרכ אחרת  תכזב בנו בחלופ הזמנ  כי גמ כל איזונ מתמשכ  דחיפה כואבת היא  והאדמ מוכנ להקריב כל סבל בשביל מניעת חניקת איזהשהו חלקיק רגש יצר=-

 

 

-=כל הכועס  עליו לבחונ את עצמו אמ הוא שולט בעצמו בהצדקה תועלתנית  וכנ כל השמח   והעצוב והאוהב והמקנא והמתענג והשונא    והנושמ  פנ ינשומ כאילו לעבודה זרה

כלומאר לעיתימ מצוה לכעוס ולעיתימ אסור לשמוח וגמ לנקמה יש מקומ   כי כל רגש נברא לטוב על נכונ=-יש גמ יש עוד שכר ליוספ

 

אֵל קַנּוֹא וְנקֵם אדני נקֵם אדני וּבַעַל חֵמָה נקֵם אדני לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאיְבָיו:

 

-=בית כלא בתור עונש  זה פחדני  כי קוטע לחוטא את כל מהלכ החימ  ובמקומ הרתעה זה מוציא אותו שבר כלי או חפצ נקמה   כי כמה חודשימ או שנה  המ כשוימ בזכירה מרוב אחידות הפעולה בכל יומ בינ קתלי התא   תחת הלכאה מהירה  אכ זכורה כאבה=-

 

 

וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ:

 

-= וירתעו מנ הנוצרונימ לשפוט בצדק את דינ יצר המינ  וכמו הוציאוהו מנ משואת אנשימ צדיקימ   וירתעו מנ ההודימ לשפוט בצדק את דינ יצר הנקמה  וכמו הוציאוהו מנ משואת אנשימ צדיקימ   וירתעו מנ הסינימ לשפוט בצדק את דינ יצר האכילה  וכמו הוציאוהו מנ משואת אנשימ צדיקימ   וירתעו גמ מנ היהודימ לשפוט בצדק את דינ יצר הכבוד  וכמו הוציאוהו מנ משואת אנשימ צדיקימ

-אבל צדקת התרבות התנכית היא שולטת ביצרימ בקדושה  כמחשבת מטביע היצירה  אכ לעולמ לא במצב של בריחת נטישה =-

 

כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה:

 

-= גמ תקיפה מדודה להרתעה  רצוי כי תתובל ביצריות הנקמה   כי חשיבה קרה בהכרח מובילה אל רובוטיות אטומה =-יש שכר ליוספ

 

לִקְרא שְׁנַת-רָצוֹן לַיהוָה וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל-אֲבֵלִים:

 

-=ואנבא מנ הידוע   כי עוד יבואו ימימ אחרימ   ימימ אשר בהמ החזקימ יחלשו  ומהחלשימ יאזרו כח  כח נקמ  נקמת דמ ואש  נקמת אמת ואמונה  נקמת משפט וצדקה  נקמת אמת אלהי ישראל בגבורה=- כי יש עוד שכר ליוספ

וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּראשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה:

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

תפילין – ולטטפת בינ עניכ

וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל-לְבָבֶךָ:

 

-=בתנכ גמ כתוב   כתבמ על לוח לבכ  ולא זכור לי מישהוא מנתח את בטנו ומחפש בה איזה קיר לכתוב עליו

   כי לעיתימ המשל המנותק מהמילימ  זהוא פשטות מסר הדברימ=-

 

-=שיסופ הבטנ להוצאת הלב וכתיבה על לוחו  רק בגלל הכתוב כתבמ על לוח ליבכ  זה קראות בדברי שלמה  כי רוח מצותו באמת זה לזכור ברגשותיכ בלבכ את תורתו    וכנ ניסור ספר משנה התורה והשריתה במימ וטפטופ החלב בינ הענימ  רק בגלל הכתוב והיו לטוטפות בינ עינכ  זה קראות בדברי משה  כי רוח מצותו באמת זה ליתנ את דברי תורתו במקומ טפטופ אל בינ עניכ זה בראש מחשבתכ בראשכ   כמו אשר כתב בנוספ  וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ

   וכנ כנ גמ כנ  מרובע  שחור  מעור  וקשירות  ורק ארבע פרשיות  ועל זרועכ  ואות אשורית מובלטה  והנחה ממשית בכל יומ מיד בהשכמה   כל זאת רק בגלל הצווי והיה לכ לאות על ידכ   זה כבר קראות סתומה

הלא ודברת במ בשבתכ בביתכ ובלכתכ בדרכ ובשכבכ ובקמכ  זה לא בכל רגע ורגע  כי אמ על דבר אשר לא יהיה מקומ וזמנ אשר אלה מחוצ לתחומ התחשבותכ  כי יהיו הדברימ האלה אשר אנכי מצוכ היומ על לבבכ   ולזכרונ בינ עניכ  בראש מחשבתכ=-

 

-=קראות מאולצת  זה סתמ אטימות לב   כי נאמנות לאלהי ישראל בלא לשכל הישר  זה רק נאמנות לחלישות לבב  בראש מושפל=-

 

-=אמ קראות היא למידת ציויי התורה מקריאת המילימ  ולא התיחסות אל תוכנ מכלול רוח השתמעותמ הנקודתית והכללית  אז אכנ אמנה יש גמ בהתיחסות נכונה -משפטי משל ושנינה    כדבר משה רוענו ביומו האחרונ לפני מותו  בראשית למדו את ספר משנה התורה נגד כל בני עמו  והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על-לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על-ידך והיו לטטפת בין עיניך וכתבתם על- מזזות ביתך ובשעריך  אך בקראות הרבנית נותר הלכה של תפילינ בכל בקר להנחה  ואיפה בכלל דבריו אלה על לבבכ=-

 

-= ככ

שהדת היהודית והקראית של היומ  היא הנראת הקרובה הכי קרובה לתורת משה

 אכ בפועל רחוקה היא מנה כרחוק הירח מהשמש=-

 

ולמה לאלפ אלפי עזאזל זה לא נזכר בכל התרה שבעל פה בנביאימ ובכתובימ  וישכמ בבקר ..ויקשור תפיליםם  או  מה עמ איזשהוא זכר לתעשיה הענקית הלזו של יצירת הבתימ
הנה נא זה בעני כתרפימ לפסל עבודה זרה

הַיְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה אֵפוֹד וּתְרָפִים וּפֶסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה דְּעוּ מַה-תַּעֲשׂוּ:

-= אחי  נפחדי   אני רוצה להרגיע אתכמ מפני

אני הקראי הכי חזלניק שיש   את תורת המחשבה של חזל אני מכיר על כפ ידי  את נקודת השקפתמ נשמתי כל ילדותי  אפ כי ביקורתי הייתי מנערותי  אכ לא שכחתי מילה מרעיונ מסריהמ גמ מכל ימי בחרותי

אפס כי רק אכ ורק הריחי ביראת אמת אלהי אבי  היא היא בוחנ משפט צדקי  גמ לפאת אלה  רועי העמ בכל שפל גלויות אומתי

והאמינוני אחי  כי אמ איסרכמ בשבט פי  או אנגעכמ בחרפ דברי   זה רק למענ אוכל כבד עוד את חלקי האמת אשר נמצאו ברוב עמל מחשבת רבניכם

 כי אמ בזעמי  את רעתמ ביקשתי   שבעתימ בגעגועי את אומצ צדקתמ דרשתי =-

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ