מות – הפחד ממנו וצדקת מקומו היעיל בחיימ

כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת:

כי כל אכילת דעה אשר לא כבולה לתועלתנות החיימ  סופה לעורר מות וייסורימ

 

-=אז לבנאדמ ניתנה כאילו מודעות כאובה לקירבת מותו

ובכנ התבוננו נא  כי האדמ  כל מהותו  הוא אשיות רוח נאמנותו אל יצוגיות אלהות תרבות דרכו

על כנ העמיקו בבינה  כי מטבע מודעותו  אמ יעמול הוא להתאימה בקביעות אל רצונ אדונ הבריאה  או אז עת מותו היא רק חלק מנשגבות אשיותו  אשר היא רק חלק מנשגבות תפארת אדונ עולמו=-

 

-= בחימ האלה  אמ לא תשלוט בהמ בקדושה  אז מישהוא אחר ישלוט בהמ ביד קשה   כי לא תוכל להיות גמ חי וגמ חסר תנועה  כלאחר המיתה  אז עורו נא לשלוט בחיכמ במשפט ובצדקה=-יש שכר ליוספ

 

-=אבל פעמ חיו מעט  פעמ חיו מעט  והצדק שאתה מדבר עליו זה היה פעמ   ובכנ נכונ פעמ חיו אולי פחות אבל זה היה פעמ   ומה יהיה מחר  שלוש מאות שנה אורכ חימ בהקפאה  אז הלא טוב מות מחימ ביסורימ  ואתמ שכחתמ טוב מהו מרוב חימ בהבלימ=-

 

-=לא שווה להצטער כל החיים  על רגע אחד של מוות   וכי התהיה מודע בחסרונך  וגם אם כל חייך הם לבוראך  אז נכון כי הוא יצטער ויעקב מותך   כי תפעל למען החיים ויוצרם=-

 

-=למה זה ראיתי מוכנים למות בעד הצדק  אבל בשבילו אפילו לא רגע מהחיים

 כי הלא יותר חשוב מלמענ מה אתה נלחם עד מוות  בשביל מה אתה חי בזמן שלום

  כי מלחמות הם רק תוצאה של מה שבניהם=-

 

-=ויאמרו אלי  אבל הוא אל קנא הוא  ואשיב פניהמ בלב בוטח  גמ אנכי ידעתי מדרכיו ומפלילות אויביו   ואבחר טוב מות בידיו כי בשבה טובה  מחיות תחת אויביו ברוב תועבה ונבלה=-

 

וַיּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:

-=ואיש צדיק ההולכ בדרכ הישר  היה עונה אל בנו הנפחד מקרבת מותו

פחד מרשעותכ  אל תירא את תצאותמ לשוא   כי לו תאחז בדרכ הישר בגבורה  אז אתה תמות שבע ימימ בשבה טובה  ותאספ אל אבותכ בנחת זיקנה באספכ רגליכ אל המיתה=-

 

-= ההגנה השמימית פועלת ככ  שאמ אינ מספיק הצדקה לא להגנ עליכ  ואינ לו תועלת עלילתית קדושה במותכ  אז אתה מוגנ מאויבכ =-ויש צדקת שכר ליוספ

 

וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאד לְנַפְשׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל-תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָֹה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:

-=ברמת היסוד  אנכי כל כולי על מחשבותי ורגשותי  של יוצרי אני  אז דאגתו שלו וחפצו הוא לשמור עלי  כי בשבילו בראני   רק שהברא הזה עלול לנוטשני לו ארגיזו למשל בחוסר שמירה על עצמי     אומנמ טיעונ מעגלי  אבל עלול להיכנס בו צדקת תלאות החימ וגדל אהבתו=-

 

-=לא כל השאלה  על מה אתה נלחמ עד מות   חלק גדול מהשאלה זה  בשביל מה אתה חי בזמנ שלומ=-

 

-=אני לא בעד הרצח הזה   זה פשוט שקופ שהשלטונ מנצל את זה לתעל את כל הכעס על מכאובי החימ עקב שלטונות מושחתימ  אל רגע כואב אחד של מות ממחבלימ   כאילו המהמ האויבימ החשובימ=-

 

-=אח שרוצה להחריב את ביתי בלא צדק  אני בברור איתו במלחמת אחימ עד מות=-

 

-=כלא זה לא עונש  כלא זה רצח ארוכ של תקופה מהחימ   והמתת עתיד אמונ אנשימ

כי כאב עז ומתמשכ  יש בו   והרתעה ממשית  חסרה בו

ורצח  זהו עולה ישירה אל מול האלהימ=-

 

-=לא תרצח

זהו צווי האדמ מול האלהימ

כי אדמ מול אדמ   רגע של מות  ומי כבר מרגיש בהעדרו אחרי מותו

אכ האלהימ בברור חש בחסרונ שחקנ בשדה מערכת מלחמת התרבויות  בהעדר הצדקה טהורה

  אז ההצדקה להרוג איש  היא אכ לאילוצ דרכ הישר להגנת היצוג התרבותי של משפט צדקת אלהי ישראל   יוצרי=-יש שכר ליוספ

 

-=תשמע   מות  זה לא צחוק  הלא בכל הרגעימ של החימ יש רק רגע אחד שהוא לפני המות  ובכל זאת הוא יכול לרצות לעיתימ את הבוחרימ בחימ=-

אבל

-=עדינות עודפת  בהכרח מעוררת רוגז עז על רבימ שסרימ ממשמעה    והשואת סולמ הדאגה ממות -מקק- ככל גופה=-

 

-= חפצ חימ אנכי בכללי  ולכנ מעיז גמ להרוג למענמ לעיתימ

 כי חימ צודקימ של המעט   ערכמ רב בהרבה  מחיימ מושחתימ של ההמונ =-

 

-=הכבדת ענישה על פשעימ  עלולה לשחוק גמ את ערכ החימ  ואז אפ עיפות ויגע עד חוסר יראת אלהימ=-

 

-=בצלמ  אלהימ עשה את האדמ  ולכנ אחד דינו למות אמ למרות זאת  ממש הרשיע    ואפ על עצ תתלה נבלתו כגדל נבלותו  אמ בכל זאת גמ פשע מאד

אכ אכ גמ היא לא תלינ עד ערב לחרפתו  כי יש גבול גמ להקרבתו הפושע   למענ ישמעו ויראו מבראו כל הדומימ לצלמו=-מי יתנ עוז שכר ליוספ גמ לטובתו

 

-=רק צדיק באמונתו יחיה  וכי רשע בהבלו מות יומת=-

 

-=מה לאלפ אלפי עזאזל קורא איתכמ בני עמי

השאלה היא מה הוא עשה

אולי שכב אשת איש

אולי הוא רצח

ואמ כנ מוצדק מותו בראש צלול  אז זה באמת עלוב לירות בו ממרחק  במקומ להרוג אותו מקרוב בכיכר העיר  אחרי הרצאה ארוכה של שפל הרוע שהגענו אליו  ולהגיד בואו נעצור את זה כאנ

ו-רק מרוב אהבה לאדמ יש אילוצ קיצוני לעיתימ להרוג אותו למענ צדקת הכלל  כי חימ ביסורימ רעימ יותר ממות

"יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ."

אכ אומנמ במקרא הזה זה לא נראה טוב=-ויעיל

 

-=אינ צדיק אמת בארצ ולא חי  כמה קל להזנות בני צדיקימ בארצ אחר יצר החימ  כאילו היו המה חשובימ גמ בניתוק כל קשר למשפט הדרכימ  ואמת המעשימ=-

 

-=תענוג החימ הטבוע בבריאה  קל יותר להשגה בצמוד לטבע האלהי  אבל הוא ניתנ להשגה ביתר נוחות גמ עמ עזר כלימ פרי פיתוח אנושי   רק שאלה עלולימ לפתות לתרבות ריחוק המקשה על טבע החיבור לחיי הבריאה=-

 

-=נו נו    אז אמ מקדשימ אתת החימ  במקומ את אימוצ הדרכ הצודקת בתוכם  היפלא אחרי זאת מבוהלימ מרגע שחיטת החיות  שבעתימ יותר מעצמ יסורי שנות גידולמ=-

 

-=הלא בשביל להיות לו לאדונ הבריאה  עמ סגולה מכל העמימ  עלינו לאגור כח רוחני רב יותר בצדקתו אפילו מאוסטרליה  ברדפה אחר מניעת כאב חיות לשוא   ועלינו עמ בני ישראל להלחמ בכאב חיות אפילו לתועלת ממשית  לו חסרת הצדקה היא הרדיפה התעשיתית   כי הברא התיר לשחוט ברגע  ולא להחיות ביסורימ כל החימ=-יש שכר ליוספ

 

-=יהדות יהדות  ממתי העזו לצפות ממנה בפה גלוי  ליצג חימ של היבדלות עיורת ממות   במקומ המתת נקודות הבל מהחימ=-יש שכר ליוספ

 

-=בדר שקרן  יש הכל ופי שניים   אבל לא דבר  ולא חצי דבר   כי הרבה עזרימ לאינ חימ  ולריק מתכלימ כל הימימ=-

 

-=ויעצרוני בטוענת  אבל יש בזה אחוזי סכנה  ואלעג ברוגז לפניהמ  הלא הכי בטוח זה בספה בבית וגמ שמ יכל ליפול עליכ טיל  אז אולי נישנ באדמה עד אשר נצטרפ אל המתימ=-

 

-=המלחמה הישירה על הצדק  עלולה לגבות קרבנות יותר מהרשע המתפרס   אבל להציל קורבנות מאד רבימ  מנבלות הרשע של חיים ביסורימ=-

 

-=והנה מאבדי האמונ בחוקי האלהימ לתועלת הבריאה   המה המציאו שכר ועונש בעולמ הבא

ויתיאשו גמ מלהוכיח את תוצאות הרעה הרחוקה וקשרה לכל רשע   וימציאו גמ מתימ לתחיה

ויחניפו ארצ בשיקורי זנוניהמ=-

 

-=אמונה אשר לא עומדת למבחנ  -אלהות היא

ומתימ על תצאותיה גמ אמ לא ידעו  כי לא חקרו את אכזריותה=-

 

-=והנה אתה אומר אלי טוב לכת אדם בדרכו בכל כוחו כי החיים קצרים

ואני אומר יען כי הפוך  הם לא קצרים מדי כדי לא לפעול נגד הכאב  כי גם אם מימ ישפכו על אדם יפעל הוא ליבש ולהתלבש  כי לא עוד רגע מתים  כך גם אני אומר את הדעות לעתיד טוב כי עוד שנים אולי חיים ואולי גם ילדים ולמה לחנף את הארצ בדעות שקר  דרכי תועבה  דתות הבלים  במילה  באמירה  עוד מעט מתים=-

 

-=הלא חיים בייסורים  רעים יותר ממות   אז שקרנים טוב מותכם מחיכם אם לא תקוות צדקתכם=-

 

-=ויומ המות מיומ הולדו,,, או שלא

כי רק לא התעמק ממש כבודו על חיותו  בהשתמעות משפט שלמה  על טוב שמ משמנ טוב    כי אולי כבר יתנ החי אל ליבו=-

 

-=לו תתגבר על החימ  אתה תהיה מת  אפ כי כאשר המה יגברו עליך אתה תחיה ביסורימ=-

 

-=אבל נו באמת ,,

 הספור פה הוא על מניעת דעה מאדמ,,

   תמוהה משהוא  הלא כנ

 הלא אל דעות אדני  ולו נתכנו עלילות

אז למה זה ימנע דעת אמת מבני אדמ  ועוד יענישמ בידיעת מותמ  ולמה זה האשה בסיפור היא זו שסחפתהו לאכילת הנחמד למראה  ומה ציפו ממנו מראש שיעשה  ולמה זה בכלל נבחר הנחש ליצג ערמה ומה קשור חסרונ בגדימ לערומימ

ידעתי גמ אנכי בדמ נפשי ידעתי  ועמי רחוק רחק ממני  הלא על זאת בעיני תמיד דמעתי ובכל ימי ולילותי בוכה הנני   כי גמ כל עמי דוחה אותי   במקומ לרדופ אל מצא פי=-

 

-=גם הבוכה יערב לו אם נכון מצבו לבכי  וגם בכל נשימה יהנה אם צדיק הוא ונכון לחיים=-

 

-=אבל האמת היא  כאשר האדמ זונה אחר החיים בלי דעת  הוא עלול לאגור דעות אכזריות יותר מאדמ הזונה אחר הדעת בלי חיים   ואשרי המאזנ בקדושה

כי אינ לאדמ באמת יכולת חיים בלי דעת  ואינ באמת דעת בלי חיימ   וארור המפר איזונ צודק

והנה הלא אמ כל חי נתפתה ליופי הדעת  ואב הזכרימ נפל בחיק הווה החיים=-

 

ובאשר להתאבדות

-=בתור איש אמת מזרע ישראל הנאמנ לדרכ אלהי ישראל  אני יכל לומאר כי קשה להגיד בפה מלא שהבורא אוסר על יציריו לאבד את נפשמ  למשל נכח שברונ קיצוני באפס תקוה   כי למעשה  החיימ המ ככלי חסר משמעות  אמ לא בהתחשב בתכולתו   ולא אחת למדנו מהנביאימ כי נפש האדמ לעיתימ היא ניתנת כשלל מתנה לרוח אשיותו

אבל חשוב גמ לזכור  שהאדמ כל כולו  על נפשו ורוחו  ,של הברא הוא,  כי בשביל כבוד צדקת עלילתו הוא נוצר   אז כל עוד הוא במצב שהוא יכל לשאת בעול חייו   תהא זו פשיעה נגד אל עולמ המקודש בפי כל  אמ יאבד הוא את נפשו משדה המערכה פה בעולמו =-

   וגמ הלא חלק מהנאמנות לדרכ הישר  כוללת בה את סיפוק יצר החיימ

        וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל כִּי בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם יְהוָה.

 

-= הרשע יאבל כל חיו על מותו

ורק הצדיק ידע מלידתו  כי מראש לא נבראנו להיות יותר מרגע בנצח האלהי  אז נהא נא רגע אמוני =-

 

-=אני למשל מעדיפ להתחבר לתרבות החימ של יוספ הצדיק  אבי   מאשר להתרפק אינ קצ על קבר מיתת היחודי=-

 

-=תחית המתימ היא המצאת כפירה  הנובעת מחלישות אמונה  הסותרת מהיסוד את כל צדקת התרבות התנכית

ל א  ת ד ר ש  א ל  ה מ ת י מ

את הצדק עלינו לרדופ בהתחשב בעולמ הזה בלבד  ומדר לדר  ולא לברוח לאמונה בחימ של עולמ הבא  גמ אמ יש כזה  ומעט אולי עוד נגיע אליו

כי חזיונ תעתוע עולמ המתימ  הוא רק משחק רגשי להבלי העולמ הזה

ורק הרשע  שלא מוכנ  להכנע להיות עבד אדני בלב שלמ  ככלי של בראו  הוא אשר ינסה להתחרות בו כנצחי   מרב באוש גבהות לבו

ויהי כאשר מכניסימ ל-משואה –נתונ מרובה משתנימ שאינ לנו באמת שליטה בו   אז מעקרימ כל ערכ מהמשפט והצדקה=-

 

-=לא מספיק המ הרסו את ערכ החימ  המ עוד חולמימ להאריכ אותמ=-

 

-=ואחזה בסבלמ  ממש רוקדימ וצוהלימ בבית מסיבתמ   ואומר בליבי איכ המ באמת חימ את המות הזה=-

 

-=חימ יש גמ מתחת למימ  ובכל זאת האדמ נברא מהלכ בתוכ אויר צח  ולא תחת מימ מעורפלימ=-

 

-=הטבע זה החימ  המכונות זה העזר  אז מי אשר מוקפ סביבו ביחס עודפ מדי של מכונות  הוא מלא עזרה לאינ חימ=-

 

-=טוב אזור מלא חימ  חסר מקומות עבודה   מאשר מקומ מלא עבודות  באזור חסר חיימ=-

 

-= יש ישיש וילד בראשו  ויש בחור ובראשו זקנה  כי הגיל בראש  וכי בן חמישים שנים לא בטוח בן מוסר חיים נכונ מהמ=-

 

-=מותר לחשוב  שהמטרה הנעלה ביותר זה חימ טובימ  דרכ חימ צודקימ

 אבל האמת היא  שאומה נאמנה לדרכי יוצרה  זה ממש ספור נשגבות חשק רוח מניותה  כי כמו אשת אמת היא למשפט צדקת אלהה

והנה נא גמ מעוז שניהמ   מטרת כבוד טוהר אדונ הבריאה=-

 

-=יש דועכים אל המות ודואגים להם   ויש רוקדים בחיים ובזים להם=-

- אמנה בלי חום אין חיים  אבל גם מעודף חום יש מות -

-המות מביא להתחדשות החימ לעיתימ-

-=חופש למתימ  ומנוחה לצדיקימ=-

וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

בבולוציה – לאחוז את השור בקרניו

 זה מה שאני חושב על ה-אבולויציה-  באוחזי בעוז אמת אלהי עמ אבות אבות אבות אבותי

ופתרונ צדקתה…=-

-=לצערי  כמעט דרוש להכנס לראש של מדען גדול  בשביל להבינ  שהרבה מהתאוריות המבוססות ביותר של המדע   המ למעשה השערות רק על גב הנחות ההשקפה המתנערת מהבלי חנופת כזב השקרימ הרבימ אשר נמכרו בשמ אלהות הדת הקדומה=—

 

-=דרוש להיות ברא חכמ ונשגב  בשביל ליצור יצורימ מתפתחימ ומתאימימ את עצממ בבלוציונית לפי תנאי המצב

וכל ברא יכל לדלג על אורכ תקופת ההתבגרות=-

 

-=אמ ראיה היתה ידיעה  אז גמ תינוק היה יודע כאשר דואה בשמימ אזניה  אבל ראיה היא אכ הוכחה למחשבה בראש  אשר מביא בחשבונ עד כמה היא ברורה או אולי מטעתעה  ואני את יסוד אמת תורת משה ידוע גמ ידעתי  והמדענימ את הבבלוציה בקושי שערו=-

 

-=נו נו   אז אמ המ מניחימ שביצירה לפנינו  סתמ החזק שורד   אז בטח שהמ יעדיפו צדק של מסכות כלבבמ על גב אמת הטבע כאומצ הטבעת אמת יוצרמ

אבל אמ רק אגלמ נא…..=-

 

-=החזק שורד בתוכ המינ ומשתבח   בינ המינימ  הרצוי משמימ שורד  וככמות גודל אהבתו בארצ=-

 

ואמ תשאלוני  אז למה נוצרו כל הנפשות החיות

צ ל מ

-=כל נקודת חומר היא למעשה חלקיק מהתגשמות הביטוי הרעיוני של האלהות הרוחנית הכוללת

וגמ כל החיות עמ כל המתיקות והאכזריות שבהמ   המ נוצרו כל אחד רק כביטוי רוחני של חלק אחד מהרעיונ האלהי הכולל   ובחייהמ  המ מיצגימ צורת התנהגות יחודית המשליכה תצאות לרע ולטוב

 והאדמ נוצר אחריהמ  כי יכל הוא ללמוד מהמ  כמו איזה תרבות חיה נכונ לנהוג  בכל מצב רגע זמנ בחיו    כי עמ כל הנטיות המוטבעות שבאדמ  הוא איננו כבול לתרבות אחת  כי יש בפיו שיני כרסומ גמ שיני טרפ  אפ שיני טחינה

  והאמת היא אפילו יותר חריפה ככ שלעולמ לא יוכל האדמ לנהוג כמו תרבות חיה שלא קימת בבריאה  ואפילו לנמלימ יש איזשהו יצוג התמדתי רעיוני כלשהוא    ולאורכ זמנ  כל אדמ אשר ירשיע לנעול את דרכיו כתרבות חיה אחת ולא בהתחשבנות צדיקה  מתי איכ כמה ולמה למועלה   לעולמ הוא יתאכזב מתישהוא   כי גמ כלב אשר הולכ בחזקה אחר רגשות הלב לאהבה  כנ הולכ הוא אחר רגשות הלב לשנאה   ואפילו יצור אשר רק אוהב  כנ יאהב הוא את מעללי הרשע לרפיונ הרתעה   וכנ גמ אמ כמו אריה ינהג האדמ תמיד  אז שיביא בחשבונ  ברגע של חולשה  עלול אריה אחר לטרופ את גוריו ולבעול את אשתו המיוחמת תוכ יומ לדאוה

   ככ שאינ באמת לאדמ מנוס חכמ מאשר עמל הצדקות  מתי איכ כמה ולמה  בחשיבה כבולה לתועלתנות  כרצונ יוצר היצירה=-וזוהי קדושה

 

-=בעצמ כל בעלי החיימ  המ רק חזות משל חי לתרבות האנשימ   ולכנ נוצר האדמ אחריהמ ללמוד מדרכיהמ ולחזות בכל רמת התאמת תועלתיהמ=-

 

-= לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ
כי לא תתנ יד לביטוי התעלמות בוטה מרגשות הרחמימ אשר הטבעתי בבריאה
הלא העז הזו  הנרתעת מכל נגיעה באטיניה ובאחורה  ובועטת ובורחת וחסרת מנוחה  הנה פתאומ לגדי הרכ היא נעורה לאהבה ולחמלת הנקה רגועה  וינק את החלב לגדילה בחיקה   התבטא בישולו בחלב אמו מולידתו  הלא יחשב זאת ליריקת בוז לאדונ הבריאה על כל רגשות יצירתו    הלא רק שפלי הנכר יבטאו כנ בעובדמ את ביטוי כל עיוות רוע בהטבעתו

וכמובנ איסור ללהנות מככ זה הגיוני  אכ איסור בעופ ובדגימ זה הבל גדול

ורק פחדנותמ עקב שילוש הפעמימ במקרא אשר הוזהרנו על דבר התועבה הגדולה הלזו, רק לכנ אסרו המסובבים גמ איסור חלב אחרי בשר ואינ קצ הבלים=-יש שכר ליוספ

 

-= רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם-הַבָּשָׂר:

כי גופ הבשר  הוא רק הכלי של רוח הדמ=-

 

-=אז החוקיות של האבולוציה לא אמורה להפתיע שהבורא נסמכ עליה בלא נס

להפכ  זה אפילו ממש צפוי שהוא נאמנ לאותמ החוקימ הניסיימ שהוא קיבע מאז רגע הבריאה

אבל את זמנ היצירה  הוא בטח יכל להריצ ולעצב ככל אשר רצה=-

 

-=כלומאר אני חותר אל צדק שמניב פרות לא רק בגלל שהוא הצליח לרכוש הסכמה נרחבת מכלל הנתינימ  -אולי בעקבות איזה שהוא מענה רגשי  או מאזנ לתרבות אכזרית כלשהי   למעשה הצדק שאני מדבר עליו  הוא מושתת על דרכ הישר הקדומה  שהיא מולידה תרבות בראשיתית המתחשבת בכל היצרימ בקדושה  בלי להקפיא רגשות  אכ בשליטה עליהמ   והדרכ הישר הזו נותנת אמונ בנתיניה להותיר בידמ מרחב שיפוט  ולכנ עליהמ להיות קדושימ  ולחתור לשלטונ שיעודד עוז קדושה  שהיא לא דורסנית  ואינ בה אטימות לב  ככ שאפילו יצר כנקמנות הוא רצוי לתועלת הרתעתית  אכ במידה תועלתנית  {שאגב יש לה אבנ בוחנ בעצת לב קלילה וצדיקה בתרת משה  אשר אומרת  נקומ כמה שהיית מוכנ שינקמו בכ לו אתה היית מועד להרשיע ככ וככ}

ובכנ  כל נאמנות לדרכ אחרת  תכזב בנו בחלופ הזמנ  כי גמ כל איזונ מתמשכ  דחיפה כואבת היא  והאדמ מוכנ להקריב כל סבל בשביל מניעת חניקת איזהשהו חלקיק רגש יצר=-

 

-=על הפנימ ניתנ לחזות את פנמיות האדמ  אבל כל אופי יכול לנוצל לרע או לטוב   ומבנה הראש מורה על עמדת פתיחה באופי התחושה  אכ לעיתימ רחוק הוא מהלמידה המתמשכה   וצלמית חיטוב הגופ מבטא היא בסיס נוהג תורשה יציבה  אכ לעולמ מרחב פעולה עצומ בתוכה=-יש שכר ליוספ

 

-=ויאמרו  אלה רק תופעותת ססמולוגיות  אשר ברבות הזמנ הרב המ יוצרות יחדיו מצבימ  אשר למדת לרצות כיעילימ

ואעירמ כי גמ לו אלהימ היה מונע מהטבעתו את יכלת האש בכל יומ שביעי היה זה באותמ הדררכימ המחוקקימ ולא בתופעה ניסית  אז למה זה יצביעו עליהמ כמניעימ עורימ תחת מונעימ מאלהימ=-

 

-=האדמ על כל יכולות הטיותיו , הוא לעולמ רוכב על גב העמדה אשר הולידוהו הוריו=-

 

-=ויתמהוא בפני כל עיקשי הבל   ויאמרו וכי מה נעשה באינ קצ בני אדמ נולדימ

ואתאנח ביגונ בוז ואפתיעמ בפשטות הבעה   תחיו בצדק  שזה גמ לא למנוע את טבעיות ההולדה  ותמיתו גמ בצדק  שזה קודמ כל להתאחד קבוצה נבדלת סביב אמת אחת ברורה ומובנת המקיאה סוררימ מקרבה   ותחפוצו ככ גמ את שגשוג מספרה=-יש שכר ליוספ

 

-= והנה נא העדר הזנב באדמ  הוא  כי לא כבול הוא לתרבות חיה מוגדרת    ויחודיות זקנו  זה  על דבר אשר לא בנקל יוסט מהשקפתו =-

 

-=הרמתי ראשי מעל האופק  והנה העולם עוד האנשות מלאה שורצת לה מדענים אשר זורעים את דעותיהם נטע דרכיהם בתצאות המבחנה הישר מן מרטפי המעבדה =-….

-=נו  אז אמ הבבולוציה היא תורת האלהימ  אז מובנ גמ התנשאות הנשימ  כי מטרת העל של כל יצור היא הישרדות מינוו  אז הגברימ המ רק המגנימ    אבל בהסתכלות שהגבר כבר מוכנ בדורו להיות החיל של הבורא  ואשה רק עמלה לשמר דורות חדשימ  זה כבר תואמ יותר אלהימ חימ

אכ זה בראש פחזות שפלות האנשימ  כי אמ באומצ אל האמת המ היו חושבימ   אז משמ וגמ משמ היו קולטימ את חשיבות מידת התנשאות הגברימ  ועזרת רגש הנשימ ללחימה גמ בנבלימ=-

 

-=בטח האשה יכולה להתנהג לרגע כאילו כמו גברית  אבל היא תאבד בזה גמ את נשיותה  כי הגבר מכיל את רקות האשה כמו בחזהו  אכ האשה אינ בכחה עוז של גבר כמו זריעתו   ובנהגה כמוהו תאבד גמ את פריונה  אכ בנהגו הוא מעט כמוה  יאזנ גמ את צער שפלותה=-

 

-=גמ החזה של הגבר זה עקב הביטוי הרעיוני רוחני של ביטוי התרבות של הצלמ

והאל  הלא מכיל את שניהמ גמ יחד

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם."=-

 

-=ובאשר ל׳הוכחות׳ המדעיות

ראשית   אכנ כנ ממש כנ  בשונה ממדע החוקימ וההוה  אשר ניתנ לבוחנו על פי ניסוי וטעיה  הנה בחקר -ארכיאולוגיה- והעבר  המידע מועט  השאלות רבות  ופליאות משמעותיות בכל רגע מתחדשות  או חסרות

שנית  יש בליבמ הגנה מנ הצדק  להמציא ולהאמינ לאינ קצ -שלילות- לארוע אלהי כל שהוא   יענ כי שקרו תרבויות נכר הפוכימ מדרכ הישר  וכל זאת בשמ צדקו ויכוזבו אלה ממנו  וירתעו מלקדש את שמו

ובאחרית אזכיר נא   הנה כמו הכתובת הנכזבת לימימ  אשר מצאו בעתיקים  שכתבו בה ישראל הושמ אין לו זרע  הנה כי כנ יבורכ עמ ירא אדני   ויכחשו אויבכ לכ ואתה על במותמו תדרוכ=-יש שכר ליוספ

 

-=יצר הקיומ הנקודתי הרגעי  לא מספיק בלי יצר האכילה הרחב יותר   ויצר האכילה הרחב והיומי  לא מספיק בלא יצר המינ הדואג לעתיד הרחוק יותר   ויצר המינ הרחוק והבינ דורי  לא מספיק בלא יצר הרוחניות אל כלל הצדק העולמי   הוא הצלמ האלהי=-  והאמינו כי תודעת הסבל העזה ביותר היא בלא סיפוק נכונ לאחרונ

 

 ככ ש….

-=להפכ

אני לפעמימ חושב   אוי כמה צדקות יש להמ לאותמ הכופרימ המצמידימ הוכחות תפלות לתורת הבבולוציה  למענ הרחק את העמ מההבל אשר הדביקו הנבלימ מדורות לתרת הבריאתנות=-

מ ד ע

-=למה עצמ הזנב לא התפתחה אצל בני האדמ לעוד זרועה נינוחה  אולי תמכ ישיבה  כמו אצל האריה  או אולי מאחז טיפוס כמו בקופ  או בכלל אות אזהרה ושעשוע  וכי מה אלפי אלפי שנימ לא התיחסו כלל אבותינו לזנב בכלל עד כי התנבנ הוא ונעלמ   הלא נראה יותר כי ככ נוצרנו גמ עמ עצמ הזנב כקשורימ לעולמ החיתי אכ לא באימ ממנו=-יש שכר ליוספ

 

-=האיש שלמ ומוכנ לעבודת בראו  גמ בלא דר המשכ תחתו  ואז הבצימ מעבר לגופוו  נכונימ להזרעת דר המשכ לרצונ יוצרו    ושדי אשה מעבר לגופה  להנקת ההולכימ בדרכי בעלה  אבל היא עזר כנגדו גמ מעצמה  =-

 

וזכרו נא אחי מגבורי החיל-=אבי הכללימ הוא  כי לכל כלל יש יוצא ממנו ולכל חוק יש מקומ המפר=-

אז אל נא תיסוגו מיחודייות הבתולימ לנערת האדמ  למרות שאולי נמצאו גמ לעכברות ופילות  מתוכ רבבות חיות קטנות וגדולות   עורו נא אחי לעוצמת אמונה להקמה מחדש של הממלכה הנושנה

-=אנו בנורמה של היומ  כעובדימ אלהי מסכה  כי דרכ סיפוק היצרימ  היא מזמנ מזמנ מטבע החימ התרחקה  וברצונ המטביע כמעט לא מתחשבה  ומחשבת הבורא בעניה כבר כמו מחוצ לתמונה    אז מה לתמונת האלוהה  ולראשית כל רצונ יוצר היצירה=-

 

-=הזכר  מכיל את רכות האשה בחזהו  אכ לא את רחמ פריונה בבטנו   על כנ כותנת מתאימה גמ לו אכ לא שמלת אשה כאשתו   ולאשה לא נכונ להכיל כל כלי גבר לעוז מלחמה כערותו=-

 

וכעת חיה באמת אלהי  אגשה נא לשאלה העוצמתית מכל   למה זה נוצרנו כזכר ונקבה  או במדענית מצויה  מה היתרון האבולוציוני לחצות את יכולות הילודה של כלל היצורימ החימ לשני גופים נפרדימ   ובכלל  לאלפ אלפי עזאזל  בלא אלהות מנהלת מגבוהה  איכ תהליכ אבולוציוני של מקריות ואילוצימ  יכול ליצור מוטציה תלותית הישרדותית  של זכרות ונקבות  התלויה בשני גופימ נפרדימ   כי אמ הנקבה היתה מזריעה את עצמה בהתחלה אז למה לה פתאומ להתיסר בהמתנה לזכר  ואיכ ההתפתחות של הזכר ידעה ליצור כלי שופכה  כאילו איזו רחמ כלשהי בגופ אחר ממתינה לככ

והנה לכמ התשובה הטהרה

-=מותר לחשוב  שהמטרה הנעלה ביותר זה חימ טובימ  דרכ חימ צודקימ

 אבל האמת היא  שאומה נאמנה לדרכי יוצרה  זה ממש ספור נשגבות חשק רוח מניותה  כי כמו אשת אמת היא למשפט צדקת אלהה

והנה נא גמ מעוז שניהמ   מטרת כבוד טוהר אדונ הבריאה=-

 

-=וגמ באשר לתמיהות איסור שעטנז ראה נא לזכור כי אלהי ישראל  לבד מזאת שיצוגיות אלהותו היא אמת  לאמור  גמ ללא קשר לבריאתו את כל הבריאה   זוהיא תכונה יחודית בו כמו שלכל אליל יכולימ להימצא ביצוגיותו תכונות כאלה ואחרות  בעצמ מיוחדותו  למרות שאינ בו אלהות (לשונ מרות) על חומר הבריאה ממש,   ובכנ נוספ על זאת  אלהי ישראל הוא גמ באמת אכנ בורא השמימ והארצ וכלל החומרימ ומבינ הוא למהות היצוג הרוחני של כל חומר

ואמ בוז נמצא בליבכ על הנחה זו של יצוגיות רוח החומר

הלא מיד אשאלכ   וכי למה לא נוצרו עוד או פחות חומרימ   וכי למה אלה ולא אחרימ

ובכנ    -=כל נקודת חומר, היא למעשה חלקיק מהתגשמות הביטוי הרעיוני של האלהות הרוחנית הכוללת=-

ולא נדרשנו להבינ יותר מככ     רק לידע כי כאשר הארצ נצתותה  תוצא הארצ נפש חיה  לא הלכה היא לשאול   מה זה חיה ואיכ כל אחד נראה  כי ביצעה היא רק את יצירת ה-תרגומ- ה מ ל י צ ה  מהיצוג הרוחני תרבותי של נוהג תכונות כל חיה  מעולמ הרוח הבלתי ידוע לנו  (ושגמ לא נצתוינו להבינ בו) אל עולמ החומר

כעת הבנ כי אל זה המבינ במהות החומרימ  הוא אשר ציונו לא לערבב חומרימ יחודיימ אלו    הוא וסיבותיו הוא עימדו

ואל לנו לשאול לעברו   כל עוד אינ זה נוגד בענינו את דרכ הישר  אשר הורנו הוא באמת הטבעתו=-

 

-=אתאיסטימ נכזבימ  נדמו בעני לנער מתבגר  אשר מרוב בני אדמ צבועימ ומושחתימ  הוא מעדיפ להפוכ קשוח ולהקפיא את רגשותיו   זה לא שאני לא מבינ לליבו  להפכ  אני אפילו מעט מצדיק אותו  אבל שבעתימ אבחר לנהל את הרגשות בתבונה במקומ להרדיממ  כי גמ קשיחות זה דבר שברירי   ורק אלהי ישראל הוא אל נאמנ=-יש שכר ליוספ

 

-= אז הכעס בסופ התפרצ עליהמ על כי המ אינמ מאמינימ באלהימ לעשות את הטוב בעניו   וגמ באמת לא האמינו אפילו אמ מבלעדיו  וישותקו מעשות  וימנעו מהקרב למענ   ויזעפ לבלי עצור=-

 

-="כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה." כל המזגימ ותופעות הטבע  ישנמ בארצ ישראל   כל התרבויות ונטיות הרגש ישנמ בעמ ישראל    כאשר עמ ישראל אוחז בארצ ישראל  באמת תורת אלהי ישראל ותרבות צדקתו  אז בהכרח משפיע הוא צדק עליונ על כל עולמו  כי אינ מזג ורגש אשר עוד לא נכבש מבערותו  להיות כרצונ יוצרו=-יש שכר ליוספ

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ