נקמה – וזה צדקת משפט הנקמה בעוז אמת וגבורה

אִם-שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי  וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי   אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי  וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם:

-= גמ לֹא יאריך לָעַד אַפּוֹ , כִּי-חָפֵץ חֶסֶד הוּא: – וחסדו יבוא רק אחר נקמתו מפלילות אויביו=-

 

-=וימירו גמ בזדונ ליבמ  מלא תקום את בני עמכ  ללא תרדופ צדק בקרב הסרימ מצדקת אלהיכ=-

-=לא תיקומ ולא תיטור מבני עמכ   ממי אשר שב מסורו אל דרכ בני עמכ  או מראש הציקכ בצדק כדרכ אלהי אביכ=-יש שכר ליוספ

 

-= נקמה  היא ככל יצר  לתועלת ניתנה  לתועלת הרתעה  כמו חמור המקבל בעיטה  גמ ישיב לעברה  למענ גמ יודע  כי הוא לא אבנ חסרת תחושה

אבל גמ נקמה ככל יצר יעיל ,  בזנות להט עיור אחריה  היא עלולה להרשיע עד להשחתה

והגבורה  להותיר את היצרימ בוערימ  אכ גמ לשלוט בכל מצב במינונ צדקתמ   וטובה זו היא המצדיקה דרישה להשיב תרבות של קדושה

הצטרפו -להקימ הממלכה מחדש- =-

 

כִּי-קִנְאָה חֲמַת-גָּבֶר וְלֹא יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם:

 

-=ואז ראיתי אותה שוב ושוב  את ערות עמי  כי מבניה אומללימ מרוב רדיפת הבלימ  האומרימ לכל אהבה בואי אלינו ולאפ נקמה אל תפלי בחלקינו   ומהמ ומהמ היו ורבו האחדימ על האחרימ אשר אמרו לי  אמנה המ משלנו אבל ממש לא מיצגימ את כולנו  ואני בליבי נחרדתי  הלא גמ צאה כנראה מתחת יצאה אבל גמ הבטן בדחיפה והראש בהסכמה=-

 

וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקם יִנָּקֵם:

 

-=הוא אדונ כל הארצ  אלהי ישראל  אלהי השמימ  אל אמת  אל עולמ  אל משפט וצדקה  אל נאמנ  אשר נקמ ישיב לצריו ולמשנאיו ישלמ   אל אמת ואמונה הוא  נשא עונ ופשע וחטאה  אכ נקה לא ינקה  כי יזכור גמ כל מעידה  לו שוב האדמ לא נבדל מנה   שומר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו לאלפ דור  אשר לא יאריכ לעד אפו  כי חפצ חסד הוא   אשר לא יסתיר לעד פניו  כי חפצ אמת הוא   הוא האל הגדל הגבור והנורא  אשר לא ישא פנימ ולא יקח שוחד  אל עליונ  אשר אמ שנתה ברק חרבו ותאחז במשפט ידו   אל שדי  אשר נגלה לאבותינו אברהמ יצחק ויעקב באלהות אשר די בה לחיות בעולמו בשובע יצרימ ובטחונ רעימ גמ בהעדר גבורת כל עמו  הוא אדני אלהי ישראל אל אמת  אשר ידו בגבורה בראש מורמ גמ בכל ההויה=-

 

-והיה אמ יחטא  ולא נאשמ בכל הצרה   נקמ ינקמ אכ אינ דינו בשחיתה-

 

-=נקמה כהרתעה  בתכ עמ שווה דעה  יעילה אכ עד כמה היית מוכנ אתה  לו חטאת  שינקמו ככ בכ   אבל נקמה מתוקה  מותרת כל רסנ  למענ יצירת מימד של יראה  היא יעילה אכ בינ אומות הנבדלימ ברורות בארצמ ובתרבותמ  ומלאי עוז להגביר את פעולת דעת אלהותמ בעולמ=-

 

יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי-חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע:

 

-=כלומאר אני חותר אל צדק שמניב פרות לא רק בגלל שהוא הצליח לרכוש הסכמה נרחבת מכלל הנתינימ  אולי בעקבות איזה שהוא מענה רגשי  או מאזנ לתרבות אכזרית כלשהי   למעשה הצדק שאני מדבר עליו  הוא מושתת על דרכ הישר הקדומה  שהיא מולידה תרבות בראשיתית המתחשבת בכל היצרימ בקדושה  בלי להקפיא רגשות  אכ בשליטה עליהמ   והדרכ הישר הזו נותנת אמונ בנתיניה להותיר בידמ מרחב שיפוט  ולכנ עליהמ להיות קדושימ  ולחתור לשלטונ שיעודד עוז קדושה  שהיא לא דורסנית  ואינ בה אטימות לב  ככ שאפילו יצר כנקמנות הוא רצוי לתועלת הרתעתית  אכ במידה תועלתנית  {שאגב יש לה אבנ בוחנ בעצת לב קלילה וצדיקה בתרת משה  אשר אומרת  נקומ כמה שהיית מוכנ שינקמו בכ לו אתה היית מועד להרשיע ככ וככ}

ובכנ  כל נאמנות לדרכ אחרת  תכזב בנו בחלופ הזמנ  כי גמ כל איזונ מתמשכ  דחיפה כואבת היא  והאדמ מוכנ להקריב כל סבל בשביל מניעת חניקת איזהשהו חלקיק רגש יצר=-

 

 

-=כל הכועס  עליו לבחונ את עצמו אמ הוא שולט בעצמו בהצדקה תועלתנית  וכנ כל השמח   והעצוב והאוהב והמקנא והמתענג והשונא    והנושמ  פנ ינשומ כאילו לעבודה זרה

כלומאר לעיתימ מצוה לכעוס ולעיתימ אסור לשמוח וגמ לנקמה יש מקומ   כי כל רגש נברא לטוב על נכונ=-יש גמ יש עוד שכר ליוספ

 

אֵל קַנּוֹא וְנקֵם אדני נקֵם אדני וּבַעַל חֵמָה נקֵם אדני לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאיְבָיו:

 

-=בית כלא בתור עונש  זה פחדני  כי קוטע לחוטא את כל מהלכ החימ  ובמקומ הרתעה זה מוציא אותו שבר כלי או חפצ נקמה   כי כמה חודשימ או שנה  המ כשוימ בזכירה מרוב אחידות הפעולה בכל יומ בינ קתלי התא   תחת הלכאה מהירה  אכ זכורה כאבה=-

 

 

וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ:

 

-= וירתעו מנ הנוצרונימ לשפוט בצדק את דינ יצר המינ  וכמו הוציאוהו מנ משואת אנשימ צדיקימ   וירתעו מנ ההודימ לשפוט בצדק את דינ יצר הנקמה  וכמו הוציאוהו מנ משואת אנשימ צדיקימ   וירתעו מנ הסינימ לשפוט בצדק את דינ יצר האכילה  וכמו הוציאוהו מנ משואת אנשימ צדיקימ   וירתעו גמ מנ היהודימ לשפוט בצדק את דינ יצר הכבוד  וכמו הוציאוהו מנ משואת אנשימ צדיקימ

-אבל צדקת התרבות התנכית היא שולטת ביצרימ בקדושה  כמחשבת מטביע היצירה  אכ לעולמ לא במצב של בריחת נטישה =-

 

כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה:

 

-= גמ תקיפה מדודה להרתעה  רצוי כי תתובל ביצריות הנקמה   כי חשיבה קרה בהכרח מובילה אל רובוטיות אטומה =-יש שכר ליוספ

 

לִקְרא שְׁנַת-רָצוֹן לַיהוָה וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל-אֲבֵלִים:

 

-=ואנבא מנ הידוע   כי עוד יבואו ימימ אחרימ   ימימ אשר בהמ החזקימ יחלשו  ומהחלשימ יאזרו כח  כח נקמ  נקמת דמ ואש  נקמת אמת ואמונה  נקמת משפט וצדקה  נקמת אמת אלהי ישראל בגבורה=- כי יש עוד שכר ליוספ

וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּראשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה:

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

אוננות

-=כִּי-יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה-לָיְלָה וְיָצָא אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לֹא יָבא אֶל-תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה:

כלומאר לא בא בחשבונ בכלל מרצונ ערנות ביומ    כי

 לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם: =-

 

 

-=לצערי  צניעות  היא כנראה די תוצאת עזר של תרבות אמת   אכ לא בהכרח מחוללת אותה=-

 

-=תבינ שהתורה כולה מושתת על יסוד התרבות התנכית  אשר היא רוכבת על גב דרכ הישר הקדומה   אשר על פיה  אינ יכלת להשיג צדק לכלל  בלא קדושה תמידית של כל פרט

הקדושה  היא  לספק כל יצר  אכ כרצונ יוצרו  ולהתחשב גמ ברגש הטבעי כחשק מטביעו, ולשלוט במצב  מתי איכ כמה ולמה, ולעולמ לא לזנות אחר ספוק היצר  שלא כתועלת רצונ המטביע

ודרכ קלה להגיע לתודעת קדושה היא  דרכ שליטה ביצר העז הזה יצר המינ, ועמ כל זאת לא לברוח אל חניקתו כליל עד סירוס כל תודעת רצונ, כלאמר לידע כי רצוי זה במקומ ובזמנ הנכונ עמ האשה המתאימה  וכנ חשק עז לי, ולא מזאת אני בוש, כי אמ  גאה אני בשליטתי,   וככ גמ יושפע על האדמ רסנ שליטה של כח עצור עוצמתי אל כל שאר היצרימ  לספקמ בקדושה  מתי איכ כמה ולמה כרצונ מטביע היצירה , אומנמ גמ בחדוה אכ לעולמ לא בזנות סחפ עיור לדאוה=-

 

-=על אלה אני בוכיה  על טהר לב אשר עכור הוא בהבלי זמה=-

 

-= שכנוע אשה לצניעות בטוענה פנ לשוא ינצלו גופה  שוה ערכ לשכנוע האיש להימנעות מהשחטת זרעו לשוא פנ יחסר לו בבא אשה מתאימה   והלא זה גמ זה מקורמ רק בדבקות לקדושה  אשר אכ דרכה יוכל האדמ בארצ להגיע אל המשפט והצדקה=-

 

-=קדושה היא איננה אטימות לב  ואהבה לא תמיד מאלצת תועבה=-

 

-= והגישה המתאימה אל הזימה  המתועבה  על פי פחד צדקת אדני אלהי  היא

  בריחה ודיחוי מכל רגש זנונימ  אמ לא שמותרה בזה הזרעה  ובטהר לב כעת רצויה   כי מטמאה היא כל שכבה

ולא בא בחשבונ דלקת לב ללא הוצאה  כי אז הראש מוסכ מגבורת עוז צדיקה  כמו הסכת יינ מחשיבה צלולה  עד הקפאת הבערה    אז כמו פחות רעה  השחתה מהירה  שבעתימ ממשיכה מתמשכה

ככ שבכלל מראש -כל הסלידה מרגע הטומאה  היא בשביל לברוח מזנוני קירובה  אשר המה כמו יאלצו העדפת טומאה עצובה

 כי רק מאפס זנונימ קדושה =-

 

 

-=חתירת הצניעות בקרב אנשי אמת  משנית היא לתועלת גופ האשה   כי בראשונה חשובה היא לשמירת ראש האנשימ בקדושה=-

 

 

-=יצר הוא דחפ הגיוני ומיסודו מותר   חשק מעשי אמור להתעורר רק אחרי רצונ מחושב   וחפצ זה כבר ממש מחשבת רצונ בלב שלמ=-

 

-=וקלות ראש מתמשכה בהכרח שתוליד זמה

וזמה זה נוגד לקדושה שהיא היסוד לצדק=-

-=יש ברגשות האדמ רכות יתר יחסית  המביאה לידי זנות  כי מאבדימ המה לרוב גמ מהזהירות  המונעת היסחפות  בנטשמ את הקשיות  כמו מימ רכימ גבהימ עלולימ להטביע כל סלעימ=-

 

 

-=אז למה החרדים כל כך מתעבימ -זרע לבטלה- ויכנו גמ כשוחטי הילדימ בנחלימ

קרא קרוא והבנ את העמקות אשר כתבתי לכ שמ

כעת לו קראת עד תומ    אני רוצה לענות לכ על השאלה

המ פשוט חושבימ שאמ המ יצליחו לצבוע את המראה  ככ המ ישנו דרכה את המציאות   אכ האמת היא אפילו המציאות המעוותת אצלמ  פורצת להמ מבינ הצבעימ  וכאובים=-

 

-=והנה המה שופכים את החבית ארצה  ומתפלאימ על תכולתה כי נספגת בקרקע   המ מתנתקימ משרשי הסיבות המבדילימ את זרעמ מהנכרימ  ומיד מתלוננימ מאיפה בא שויונ בינ הגזעימ נשואי תערובת ואחדות זנונימ=-

 

-=מהיצר  אסור להתעלמ   בנטיותיו  יש מצוה לשלוט בתבונה    כי היצר יסוד בסיס הוא לבנינ  והנטיות הרחוקות  עוד עלולימ להפיל אותו=-

 

–=דחפ היצר המיני בעני הלוחמ הקדש הישראלי  יכל להיחשב כמתנת עזר מנופ להשגת קדושה צדיקה

כי בידוע  לו ישתלט האדמ על היצר העז עז הלז  לנהלו בתבונה  מתי איכ כמה ולמה  כרצונ הטבעת יוצר היצירה    ויהי אז  יקנה בזאת לכל יצריו בנקל את עוז טהר קדושת הדרכ הישרה=-

 

-=קדושה  היא לא דברר רוחני שמימי  כנשגב   קדושה היא בראש כל דבר ארצי חומרי  במושג=-

 בתור לוחמימ בשדה מערכת העולמ הזה  במלחמת התרבויות העקובה הלזו  זכרו נא בכל לב כי  -=לוחמ חסר קדושה  הוא כחרב חסרת אחיזה=-הרבה אמת ושלומ

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

בבולוציה – לאחוז את השור בקרניו

 זה מה שאני חושב על ה-אבולויציה-  באוחזי בעוז אמת אלהי עמ אבות אבות אבות אבותי

ופתרונ צדקתה…=-

-=לצערי  כמעט דרוש להכנס לראש של מדען גדול  בשביל להבינ  שהרבה מהתאוריות המבוססות ביותר של המדע   המ למעשה השערות רק על גב הנחות ההשקפה המתנערת מהבלי חנופת כזב השקרימ הרבימ אשר נמכרו בשמ אלהות הדת הקדומה=—

 

-=דרוש להיות ברא חכמ ונשגב  בשביל ליצור יצורימ מתפתחימ ומתאימימ את עצממ בבלוציונית לפי תנאי המצב

וכל ברא יכל לדלג על אורכ תקופת ההתבגרות=-

 

-=אמ ראיה היתה ידיעה  אז גמ תינוק היה יודע כאשר דואה בשמימ אזניה  אבל ראיה היא אכ הוכחה למחשבה בראש  אשר מביא בחשבונ עד כמה היא ברורה או אולי מטעתעה  ואני את יסוד אמת תורת משה ידוע גמ ידעתי  והמדענימ את הבבלוציה בקושי שערו=-

 

-=נו נו   אז אמ המ מניחימ שביצירה לפנינו  סתמ החזק שורד   אז בטח שהמ יעדיפו צדק של מסכות כלבבמ על גב אמת הטבע כאומצ הטבעת אמת יוצרמ

אבל אמ רק אגלמ נא…..=-

 

-=החזק שורד בתוכ המינ ומשתבח   בינ המינימ  הרצוי משמימ שורד  וככמות גודל אהבתו בארצ=-

 

ואמ תשאלוני  אז למה נוצרו כל הנפשות החיות

צ ל מ

-=כל נקודת חומר היא למעשה חלקיק מהתגשמות הביטוי הרעיוני של האלהות הרוחנית הכוללת

וגמ כל החיות עמ כל המתיקות והאכזריות שבהמ   המ נוצרו כל אחד רק כביטוי רוחני של חלק אחד מהרעיונ האלהי הכולל   ובחייהמ  המ מיצגימ צורת התנהגות יחודית המשליכה תצאות לרע ולטוב

 והאדמ נוצר אחריהמ  כי יכל הוא ללמוד מהמ  כמו איזה תרבות חיה נכונ לנהוג  בכל מצב רגע זמנ בחיו    כי עמ כל הנטיות המוטבעות שבאדמ  הוא איננו כבול לתרבות אחת  כי יש בפיו שיני כרסומ גמ שיני טרפ  אפ שיני טחינה

  והאמת היא אפילו יותר חריפה ככ שלעולמ לא יוכל האדמ לנהוג כמו תרבות חיה שלא קימת בבריאה  ואפילו לנמלימ יש איזשהו יצוג התמדתי רעיוני כלשהוא    ולאורכ זמנ  כל אדמ אשר ירשיע לנעול את דרכיו כתרבות חיה אחת ולא בהתחשבנות צדיקה  מתי איכ כמה ולמה למועלה   לעולמ הוא יתאכזב מתישהוא   כי גמ כלב אשר הולכ בחזקה אחר רגשות הלב לאהבה  כנ הולכ הוא אחר רגשות הלב לשנאה   ואפילו יצור אשר רק אוהב  כנ יאהב הוא את מעללי הרשע לרפיונ הרתעה   וכנ גמ אמ כמו אריה ינהג האדמ תמיד  אז שיביא בחשבונ  ברגע של חולשה  עלול אריה אחר לטרופ את גוריו ולבעול את אשתו המיוחמת תוכ יומ לדאוה

   ככ שאינ באמת לאדמ מנוס חכמ מאשר עמל הצדקות  מתי איכ כמה ולמה  בחשיבה כבולה לתועלתנות  כרצונ יוצר היצירה=-וזוהי קדושה

 

-=בעצמ כל בעלי החיימ  המ רק חזות משל חי לתרבות האנשימ   ולכנ נוצר האדמ אחריהמ ללמוד מדרכיהמ ולחזות בכל רמת התאמת תועלתיהמ=-

 

-= לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ
כי לא תתנ יד לביטוי התעלמות בוטה מרגשות הרחמימ אשר הטבעתי בבריאה
הלא העז הזו  הנרתעת מכל נגיעה באטיניה ובאחורה  ובועטת ובורחת וחסרת מנוחה  הנה פתאומ לגדי הרכ היא נעורה לאהבה ולחמלת הנקה רגועה  וינק את החלב לגדילה בחיקה   התבטא בישולו בחלב אמו מולידתו  הלא יחשב זאת ליריקת בוז לאדונ הבריאה על כל רגשות יצירתו    הלא רק שפלי הנכר יבטאו כנ בעובדמ את ביטוי כל עיוות רוע בהטבעתו

וכמובנ איסור ללהנות מככ זה הגיוני  אכ איסור בעופ ובדגימ זה הבל גדול

ורק פחדנותמ עקב שילוש הפעמימ במקרא אשר הוזהרנו על דבר התועבה הגדולה הלזו, רק לכנ אסרו המסובבים גמ איסור חלב אחרי בשר ואינ קצ הבלים=-יש שכר ליוספ

 

-= רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם-הַבָּשָׂר:

כי גופ הבשר  הוא רק הכלי של רוח הדמ=-

 

-=אז החוקיות של האבולוציה לא אמורה להפתיע שהבורא נסמכ עליה בלא נס

להפכ  זה אפילו ממש צפוי שהוא נאמנ לאותמ החוקימ הניסיימ שהוא קיבע מאז רגע הבריאה

אבל את זמנ היצירה  הוא בטח יכל להריצ ולעצב ככל אשר רצה=-

 

-=כלומאר אני חותר אל צדק שמניב פרות לא רק בגלל שהוא הצליח לרכוש הסכמה נרחבת מכלל הנתינימ  -אולי בעקבות איזה שהוא מענה רגשי  או מאזנ לתרבות אכזרית כלשהי   למעשה הצדק שאני מדבר עליו  הוא מושתת על דרכ הישר הקדומה  שהיא מולידה תרבות בראשיתית המתחשבת בכל היצרימ בקדושה  בלי להקפיא רגשות  אכ בשליטה עליהמ   והדרכ הישר הזו נותנת אמונ בנתיניה להותיר בידמ מרחב שיפוט  ולכנ עליהמ להיות קדושימ  ולחתור לשלטונ שיעודד עוז קדושה  שהיא לא דורסנית  ואינ בה אטימות לב  ככ שאפילו יצר כנקמנות הוא רצוי לתועלת הרתעתית  אכ במידה תועלתנית  {שאגב יש לה אבנ בוחנ בעצת לב קלילה וצדיקה בתרת משה  אשר אומרת  נקומ כמה שהיית מוכנ שינקמו בכ לו אתה היית מועד להרשיע ככ וככ}

ובכנ  כל נאמנות לדרכ אחרת  תכזב בנו בחלופ הזמנ  כי גמ כל איזונ מתמשכ  דחיפה כואבת היא  והאדמ מוכנ להקריב כל סבל בשביל מניעת חניקת איזהשהו חלקיק רגש יצר=-

 

-=על הפנימ ניתנ לחזות את פנמיות האדמ  אבל כל אופי יכול לנוצל לרע או לטוב   ומבנה הראש מורה על עמדת פתיחה באופי התחושה  אכ לעיתימ רחוק הוא מהלמידה המתמשכה   וצלמית חיטוב הגופ מבטא היא בסיס נוהג תורשה יציבה  אכ לעולמ מרחב פעולה עצומ בתוכה=-יש שכר ליוספ

 

-=ויאמרו  אלה רק תופעותת ססמולוגיות  אשר ברבות הזמנ הרב המ יוצרות יחדיו מצבימ  אשר למדת לרצות כיעילימ

ואעירמ כי גמ לו אלהימ היה מונע מהטבעתו את יכלת האש בכל יומ שביעי היה זה באותמ הדררכימ המחוקקימ ולא בתופעה ניסית  אז למה זה יצביעו עליהמ כמניעימ עורימ תחת מונעימ מאלהימ=-

 

-=האדמ על כל יכולות הטיותיו , הוא לעולמ רוכב על גב העמדה אשר הולידוהו הוריו=-

 

-=ויתמהוא בפני כל עיקשי הבל   ויאמרו וכי מה נעשה באינ קצ בני אדמ נולדימ

ואתאנח ביגונ בוז ואפתיעמ בפשטות הבעה   תחיו בצדק  שזה גמ לא למנוע את טבעיות ההולדה  ותמיתו גמ בצדק  שזה קודמ כל להתאחד קבוצה נבדלת סביב אמת אחת ברורה ומובנת המקיאה סוררימ מקרבה   ותחפוצו ככ גמ את שגשוג מספרה=-יש שכר ליוספ

 

-= והנה נא העדר הזנב באדמ  הוא  כי לא כבול הוא לתרבות חיה מוגדרת    ויחודיות זקנו  זה  על דבר אשר לא בנקל יוסט מהשקפתו =-

 

-=הרמתי ראשי מעל האופק  והנה העולם עוד האנשות מלאה שורצת לה מדענים אשר זורעים את דעותיהם נטע דרכיהם בתצאות המבחנה הישר מן מרטפי המעבדה =-….

-=נו  אז אמ הבבולוציה היא תורת האלהימ  אז מובנ גמ התנשאות הנשימ  כי מטרת העל של כל יצור היא הישרדות מינוו  אז הגברימ המ רק המגנימ    אבל בהסתכלות שהגבר כבר מוכנ בדורו להיות החיל של הבורא  ואשה רק עמלה לשמר דורות חדשימ  זה כבר תואמ יותר אלהימ חימ

אכ זה בראש פחזות שפלות האנשימ  כי אמ באומצ אל האמת המ היו חושבימ   אז משמ וגמ משמ היו קולטימ את חשיבות מידת התנשאות הגברימ  ועזרת רגש הנשימ ללחימה גמ בנבלימ=-

 

-=בטח האשה יכולה להתנהג לרגע כאילו כמו גברית  אבל היא תאבד בזה גמ את נשיותה  כי הגבר מכיל את רקות האשה כמו בחזהו  אכ האשה אינ בכחה עוז של גבר כמו זריעתו   ובנהגה כמוהו תאבד גמ את פריונה  אכ בנהגו הוא מעט כמוה  יאזנ גמ את צער שפלותה=-

 

-=גמ החזה של הגבר זה עקב הביטוי הרעיוני רוחני של ביטוי התרבות של הצלמ

והאל  הלא מכיל את שניהמ גמ יחד

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם."=-

 

-=ובאשר ל׳הוכחות׳ המדעיות

ראשית   אכנ כנ ממש כנ  בשונה ממדע החוקימ וההוה  אשר ניתנ לבוחנו על פי ניסוי וטעיה  הנה בחקר -ארכיאולוגיה- והעבר  המידע מועט  השאלות רבות  ופליאות משמעותיות בכל רגע מתחדשות  או חסרות

שנית  יש בליבמ הגנה מנ הצדק  להמציא ולהאמינ לאינ קצ -שלילות- לארוע אלהי כל שהוא   יענ כי שקרו תרבויות נכר הפוכימ מדרכ הישר  וכל זאת בשמ צדקו ויכוזבו אלה ממנו  וירתעו מלקדש את שמו

ובאחרית אזכיר נא   הנה כמו הכתובת הנכזבת לימימ  אשר מצאו בעתיקים  שכתבו בה ישראל הושמ אין לו זרע  הנה כי כנ יבורכ עמ ירא אדני   ויכחשו אויבכ לכ ואתה על במותמו תדרוכ=-יש שכר ליוספ

 

-=יצר הקיומ הנקודתי הרגעי  לא מספיק בלי יצר האכילה הרחב יותר   ויצר האכילה הרחב והיומי  לא מספיק בלא יצר המינ הדואג לעתיד הרחוק יותר   ויצר המינ הרחוק והבינ דורי  לא מספיק בלא יצר הרוחניות אל כלל הצדק העולמי   הוא הצלמ האלהי=-  והאמינו כי תודעת הסבל העזה ביותר היא בלא סיפוק נכונ לאחרונ

 

 ככ ש….

-=להפכ

אני לפעמימ חושב   אוי כמה צדקות יש להמ לאותמ הכופרימ המצמידימ הוכחות תפלות לתורת הבבולוציה  למענ הרחק את העמ מההבל אשר הדביקו הנבלימ מדורות לתרת הבריאתנות=-

מ ד ע

-=למה עצמ הזנב לא התפתחה אצל בני האדמ לעוד זרועה נינוחה  אולי תמכ ישיבה  כמו אצל האריה  או אולי מאחז טיפוס כמו בקופ  או בכלל אות אזהרה ושעשוע  וכי מה אלפי אלפי שנימ לא התיחסו כלל אבותינו לזנב בכלל עד כי התנבנ הוא ונעלמ   הלא נראה יותר כי ככ נוצרנו גמ עמ עצמ הזנב כקשורימ לעולמ החיתי אכ לא באימ ממנו=-יש שכר ליוספ

 

-=האיש שלמ ומוכנ לעבודת בראו  גמ בלא דר המשכ תחתו  ואז הבצימ מעבר לגופוו  נכונימ להזרעת דר המשכ לרצונ יוצרו    ושדי אשה מעבר לגופה  להנקת ההולכימ בדרכי בעלה  אבל היא עזר כנגדו גמ מעצמה  =-

 

וזכרו נא אחי מגבורי החיל-=אבי הכללימ הוא  כי לכל כלל יש יוצא ממנו ולכל חוק יש מקומ המפר=-

אז אל נא תיסוגו מיחודייות הבתולימ לנערת האדמ  למרות שאולי נמצאו גמ לעכברות ופילות  מתוכ רבבות חיות קטנות וגדולות   עורו נא אחי לעוצמת אמונה להקמה מחדש של הממלכה הנושנה

-=אנו בנורמה של היומ  כעובדימ אלהי מסכה  כי דרכ סיפוק היצרימ  היא מזמנ מזמנ מטבע החימ התרחקה  וברצונ המטביע כמעט לא מתחשבה  ומחשבת הבורא בעניה כבר כמו מחוצ לתמונה    אז מה לתמונת האלוהה  ולראשית כל רצונ יוצר היצירה=-

 

-=הזכר  מכיל את רכות האשה בחזהו  אכ לא את רחמ פריונה בבטנו   על כנ כותנת מתאימה גמ לו אכ לא שמלת אשה כאשתו   ולאשה לא נכונ להכיל כל כלי גבר לעוז מלחמה כערותו=-

 

וכעת חיה באמת אלהי  אגשה נא לשאלה העוצמתית מכל   למה זה נוצרנו כזכר ונקבה  או במדענית מצויה  מה היתרון האבולוציוני לחצות את יכולות הילודה של כלל היצורימ החימ לשני גופים נפרדימ   ובכלל  לאלפ אלפי עזאזל  בלא אלהות מנהלת מגבוהה  איכ תהליכ אבולוציוני של מקריות ואילוצימ  יכול ליצור מוטציה תלותית הישרדותית  של זכרות ונקבות  התלויה בשני גופימ נפרדימ   כי אמ הנקבה היתה מזריעה את עצמה בהתחלה אז למה לה פתאומ להתיסר בהמתנה לזכר  ואיכ ההתפתחות של הזכר ידעה ליצור כלי שופכה  כאילו איזו רחמ כלשהי בגופ אחר ממתינה לככ

והנה לכמ התשובה הטהרה

-=מותר לחשוב  שהמטרה הנעלה ביותר זה חימ טובימ  דרכ חימ צודקימ

 אבל האמת היא  שאומה נאמנה לדרכי יוצרה  זה ממש ספור נשגבות חשק רוח מניותה  כי כמו אשת אמת היא למשפט צדקת אלהה

והנה נא גמ מעוז שניהמ   מטרת כבוד טוהר אדונ הבריאה=-

 

-=וגמ באשר לתמיהות איסור שעטנז ראה נא לזכור כי אלהי ישראל  לבד מזאת שיצוגיות אלהותו היא אמת  לאמור  גמ ללא קשר לבריאתו את כל הבריאה   זוהיא תכונה יחודית בו כמו שלכל אליל יכולימ להימצא ביצוגיותו תכונות כאלה ואחרות  בעצמ מיוחדותו  למרות שאינ בו אלהות (לשונ מרות) על חומר הבריאה ממש,   ובכנ נוספ על זאת  אלהי ישראל הוא גמ באמת אכנ בורא השמימ והארצ וכלל החומרימ ומבינ הוא למהות היצוג הרוחני של כל חומר

ואמ בוז נמצא בליבכ על הנחה זו של יצוגיות רוח החומר

הלא מיד אשאלכ   וכי למה לא נוצרו עוד או פחות חומרימ   וכי למה אלה ולא אחרימ

ובכנ    -=כל נקודת חומר, היא למעשה חלקיק מהתגשמות הביטוי הרעיוני של האלהות הרוחנית הכוללת=-

ולא נדרשנו להבינ יותר מככ     רק לידע כי כאשר הארצ נצתותה  תוצא הארצ נפש חיה  לא הלכה היא לשאול   מה זה חיה ואיכ כל אחד נראה  כי ביצעה היא רק את יצירת ה-תרגומ- ה מ ל י צ ה  מהיצוג הרוחני תרבותי של נוהג תכונות כל חיה  מעולמ הרוח הבלתי ידוע לנו  (ושגמ לא נצתוינו להבינ בו) אל עולמ החומר

כעת הבנ כי אל זה המבינ במהות החומרימ  הוא אשר ציונו לא לערבב חומרימ יחודיימ אלו    הוא וסיבותיו הוא עימדו

ואל לנו לשאול לעברו   כל עוד אינ זה נוגד בענינו את דרכ הישר  אשר הורנו הוא באמת הטבעתו=-

 

-=אתאיסטימ נכזבימ  נדמו בעני לנער מתבגר  אשר מרוב בני אדמ צבועימ ומושחתימ  הוא מעדיפ להפוכ קשוח ולהקפיא את רגשותיו   זה לא שאני לא מבינ לליבו  להפכ  אני אפילו מעט מצדיק אותו  אבל שבעתימ אבחר לנהל את הרגשות בתבונה במקומ להרדיממ  כי גמ קשיחות זה דבר שברירי   ורק אלהי ישראל הוא אל נאמנ=-יש שכר ליוספ

 

-= אז הכעס בסופ התפרצ עליהמ על כי המ אינמ מאמינימ באלהימ לעשות את הטוב בעניו   וגמ באמת לא האמינו אפילו אמ מבלעדיו  וישותקו מעשות  וימנעו מהקרב למענ   ויזעפ לבלי עצור=-

 

-="כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה." כל המזגימ ותופעות הטבע  ישנמ בארצ ישראל   כל התרבויות ונטיות הרגש ישנמ בעמ ישראל    כאשר עמ ישראל אוחז בארצ ישראל  באמת תורת אלהי ישראל ותרבות צדקתו  אז בהכרח משפיע הוא צדק עליונ על כל עולמו  כי אינ מזג ורגש אשר עוד לא נכבש מבערותו  להיות כרצונ יוצרו=-יש שכר ליוספ

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ