תפילין – ולטטפת בינ עניכ

וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל-לְבָבֶךָ:

 

-=בתנכ גמ כתוב   כתבמ על לוח לבכ  ולא זכור לי מישהוא מנתח את בטנו ומחפש בה איזה קיר לכתוב עליו

   כי לעיתימ המשל המנותק מהמילימ  זהוא פשטות מסר הדברימ=-

 

-=שיסופ הבטנ להוצאת הלב וכתיבה על לוחו  רק בגלל הכתוב כתבמ על לוח ליבכ  זה קראות בדברי שלמה  כי רוח מצותו באמת זה לזכור ברגשותיכ בלבכ את תורתו    וכנ ניסור ספר משנה התורה והשריתה במימ וטפטופ החלב בינ הענימ  רק בגלל הכתוב והיו לטוטפות בינ עינכ  זה קראות בדברי משה  כי רוח מצותו באמת זה ליתנ את דברי תורתו במקומ טפטופ אל בינ עניכ זה בראש מחשבתכ בראשכ   כמו אשר כתב בנוספ  וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ

   וכנ כנ גמ כנ  מרובע  שחור  מעור  וקשירות  ורק ארבע פרשיות  ועל זרועכ  ואות אשורית מובלטה  והנחה ממשית בכל יומ מיד בהשכמה   כל זאת רק בגלל הצווי והיה לכ לאות על ידכ   זה כבר קראות סתומה

הלא ודברת במ בשבתכ בביתכ ובלכתכ בדרכ ובשכבכ ובקמכ  זה לא בכל רגע ורגע  כי אמ על דבר אשר לא יהיה מקומ וזמנ אשר אלה מחוצ לתחומ התחשבותכ  כי יהיו הדברימ האלה אשר אנכי מצוכ היומ על לבבכ   ולזכרונ בינ עניכ  בראש מחשבתכ=-

 

-=קראות מאולצת  זה סתמ אטימות לב   כי נאמנות לאלהי ישראל בלא לשכל הישר  זה רק נאמנות לחלישות לבב  בראש מושפל=-

 

-=אמ קראות היא למידת ציויי התורה מקריאת המילימ  ולא התיחסות אל תוכנ מכלול רוח השתמעותמ הנקודתית והכללית  אז אכנ אמנה יש גמ בהתיחסות נכונה -משפטי משל ושנינה    כדבר משה רוענו ביומו האחרונ לפני מותו  בראשית למדו את ספר משנה התורה נגד כל בני עמו  והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על-לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על-ידך והיו לטטפת בין עיניך וכתבתם על- מזזות ביתך ובשעריך  אך בקראות הרבנית נותר הלכה של תפילינ בכל בקר להנחה  ואיפה בכלל דבריו אלה על לבבכ=-

 

-= ככ

שהדת היהודית והקראית של היומ  היא הנראת הקרובה הכי קרובה לתורת משה

 אכ בפועל רחוקה היא מנה כרחוק הירח מהשמש=-

 

ולמה לאלפ אלפי עזאזל זה לא נזכר בכל התרה שבעל פה בנביאימ ובכתובימ  וישכמ בבקר ..ויקשור תפיליםם  או  מה עמ איזשהוא זכר לתעשיה הענקית הלזו של יצירת הבתימ
הנה נא זה בעני כתרפימ לפסל עבודה זרה

הַיְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה אֵפוֹד וּתְרָפִים וּפֶסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה דְּעוּ מַה-תַּעֲשׂוּ:

-= אחי  נפחדי   אני רוצה להרגיע אתכמ מפני

אני הקראי הכי חזלניק שיש   את תורת המחשבה של חזל אני מכיר על כפ ידי  את נקודת השקפתמ נשמתי כל ילדותי  אפ כי ביקורתי הייתי מנערותי  אכ לא שכחתי מילה מרעיונ מסריהמ גמ מכל ימי בחרותי

אפס כי רק אכ ורק הריחי ביראת אמת אלהי אבי  היא היא בוחנ משפט צדקי  גמ לפאת אלה  רועי העמ בכל שפל גלויות אומתי

והאמינוני אחי  כי אמ איסרכמ בשבט פי  או אנגעכמ בחרפ דברי   זה רק למענ אוכל כבד עוד את חלקי האמת אשר נמצאו ברוב עמל מחשבת רבניכם

 כי אמ בזעמי  את רעתמ ביקשתי   שבעתימ בגעגועי את אומצ צדקתמ דרשתי =-

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ