ענוה – אכ לא שפל איש לדאוה..

"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה ענו [עָנָיו] מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה."

-=אדם ענו  הוא אשר תמיד עניו  אל אחרון הענו אשר בשיפוע אשכולו   אך לעולם לא מושפל מכך  כי חלק הוא מגפן פריה=-

 

-="הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה אדני דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ."

כלמאר עשות משפט  ב ע ו ז  כידיעתכ   ואהבת חסד  ב א מ ת  כהבנתכ   והצנע לכת עמ למידת יושר דרכי אלהיכ  ככל יכלת חכמתכ  בענוה טהרה=-

 

-=ויפלו גמ להחשיב כל שפלות רוח תמידית ואחיזת מעלה אחת רוחנית  כצדקות אמיתית   או אז מקצת צדקותמ הנכונה אשר נותרה בליבותמ  לא נתנה להמ לרדופ בשלמות אחר חזיונ הצדקות  ויתפתו גמ להחשיב אותה ככניעת רשעות  ותחנפ הארצ=-

 

-= החכמה היא להשאר גבר כאלהימ קטנ וצדיק  לא מושפל כאבנ וחסר רשע כי שוה לריק =-

 

-=אגב יניב  אהבה טהורה במובנ תנכי זה לא כמו היומ כזה רחרוחי

ואהבת את אדני אלהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ ובכל מאדכ

הצוי הוא שכל כולכ  כולל כל רגשותכ ושאיפותכ  יהיו תחת בוחנ אהבת אלהיכ  כי גמ כל שורשי חפציכ בשבילו המ

דמינ אריה שואג בהגנה על בנו.. זה אהבה של גבורימ  ובעולמ החומר הזה הכבול לחוקימ שפלימ  אנו כאריות חפשיימ בלוחמה כיכולתנו לכבוד צדקת תורת האלהימ

ולצערי אכנ  רבו שחצני מושפלי הדתימ החושבימ בליבמ כאילו מפרנסימ המ את אלהימ בתפילותמ =-

 

-=והתורה היא בכלל ניתנה כחרות בתכ הגבורה  ולא כדת עבדות סביבות להשפלה=-

 

-=יוצא יצוא ומקלל כי אדני אמר לו קלל

ויאמר המלכ מה לי ולכמ בני צוריה  כה יקלל כי אדני אמר לו קלל את דוד  ומי יאמר לו מדוע עשית כנ

גדולת ענותו של מנהיג  היא לראות את התמונה הכוללת ונציגותו בתוכה  ולעולמ לא להסחפ ראות את אשיותו חשובה וכל התמונה סביבותה

ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו  הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי  ואפ כי עתה בנ הימיני  הניחו לו ויקלל כי כמו אמר לו אדני

וכמו גמ ככה מלפני זה משמימ מצב שפלותו

וכה אמר שמעי בקללו  צא צא איש הדמימ ואיש הבליעל

כדבר אדני  ועתה לא תסור חרב מביתכ עד עולמ  עקב כי בזיתני  ותקח את אשת אוריה החיתי להיות לכ לאישה

לאמר על דבר לקיחתו אשת איש  ולא כי רצח את בעלה

כי רק קדמו אל חלפ ההרגה  תחת איש אחר לחליצות הקרבה

אבל על כל זאת אפס כי בקטונ ערכ נפש הנבגד להמתה אחר הסתרת הנאיפה  ואולי התאימ פחות ללחימה חלוצה

על כנ משל לו בכבשת הרש בלא הריגת בעלה  -ובנמשל תבעו ואותו הרגת בחרב בני עמונ

ואבל גמ המלכ אשר יחטא זה לאשמת העמ  כי אינ ליבו כליל בידו ואז מי בכלל יענישו

וככ חמל עליו אלהיו כעל נקודה מיצגת בתכ תמונה כוללת אשר איננה ראה עצמה כנקודה עקורה וכל התמונה מולבשת רק סביבה=-

 

-=זעקת ענוה זה מריחות גבה הלב=-

 

-=מכיר מכיר את נבכי הנפש האלה ואני גמ אכנ בוחנ את עצמי בכל צעד שאינ בו למשל הפגנה של חוסר הפגנתיות ביחס לחברה שאיננה סביבתית כי -אכפת- לי שיהיה להמ -אכפת- שלא -הכפת- לי=-

 

-=קשה לי לענות לכ על זה  אני לא רוצה לכחש באלהי  יש הרבה רמות של נבואה

"וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי  אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהוָה  בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע  בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ."

הגעתי לרמות תובנה והתבוננות חשיבה עמוקה ומקיפה שאפילו אותי היא כבר מפתיעה

אני חושב כשאדמ טהור לב אמיצ לאחוז באמת בודדה למרות כל פתויי הדמה סביבה  אז משמימ פותחימ לו פתח להבנה יותר נשגבה

וכשהוא נכנס גמ בה ולא נוטש את כנות המחשבה בענוה,,,,,

ואת רוחי אתנ בקרבכמ=-

וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אדני וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל

 

-=וילחשו בלבבמ בינותמ לעברי הלא אתה רדופ תעוזה וכבוד אז איככה זה תעיז להידמות כגואלנו משפלותינו וצפייתנו היא לעני רוכב על חמור ונבזה ולא חשבנוהו

וארגיעמ אני מילדותי יונק את הכבוד המופנה אל רודפי הענוה (עד כי בנערותי הגיתי ענוותנות מופגנת זוהיא גאוה סרוחה) ובכלזאת לא נסוגתי מהשג תעוזה לצדקה

אני לא מתנגד לאסופ גמ את כל הכבוד המאוס בדרכ בשביל להכינ את המעבר לנבזה האמיתי=-

 

-=ורק אני נעצב אל ליבי בצידי העמ על דבר שפל תרבותמ כי כמו יעיל יותר להיות מסכנ לידמ בשביל טיפת רחמימ ומגבר צדיק אפסה כל טיפת אמונה=-

 

-=וימאנו להאמינ כי גמ כל גהות ליבי ריקה מגאוה ממשית כי אנכי לטעמי עפר ואפר וכל רחשי ליבי כמו חסרי תועלת כל עוד עמי רודפ אחר ההבל=-

 

-=דורש שפלותך  מצר צעדך   מבקש ענוותך  דורש שלומך הוא=-

 

-=אדמ ענו  הוא אשר יודע את מקומו  והבנ מבינ כי כל יתרונ גדולתו וטוב פריו  הוא בינ רבימ חכמימ  ולא לבדו=-

 

-=אבל בנושא הקדושה והצדק  זה בכלל לא חכמ לצפות גמ מהנבונימ ביותר ליושר לב  כי פה מדובר בהרבה פיתויימ ונגיעות אשיות בהרבה מדדימ המוגעימ לכלל תחומי החיםי

על כנ אמרתי לאמר  לא מנ המדע הצדקות ולא מהשפלות ענוה=-

 

-=כי לא מנ המדע הצדקות ולא אצל השפלות ענוה=-

 

-=יש אנשי אמת בעלי ענוה חותרימ להבנה ומודעימ לחוסר שלמותה  ויש ממחצית חלקי הפזל משלימימ תמונה מעורפלה=-

 

-=אפס כי כל גאוה לא טהורה תוליד השפלה לא צפויה=-

 

-=קראות מאולצת זה סתמ אטימות לב  כי נאמנות לאלהי ישראל בלא לשכל הישר זה רק נאמנות לחלישות לבב בראש מושפל=-

 

-=אוואהה  גמ בצעדות השואה כולמ סברו שרצונ האלהימ בראש עדרי ומושפל וחסר התקוממות   אהה סליחה זה בכלל קרה אז  ואסור להזכיר מזה  זה בכלל מעולמ אחר  בידי יצורימ אחרימ מהיסוד  אשר גמ מניעיהמ ויצרי תרבותמ בכלל בלתי נתפסימ לעדינימ כמונו   ובכנ זה קרה כאנ וכעת  כי איבוד האמונ במשפט הצדק התנכי הוא עד השמימ זועק  וכאנ בארצ עוד צפוי להתפוצצ=-

 

-=אמ כל זה מסיני  ..אז כנראה כבר מסיני חשבו על איזושהיא תורת פיפולי נכר להעסיק אותנו בגלות בראש מושפל=-

 

-=לא כל השאלה באיזו יראת ענוה אתה מתפלל אליו   חלק גדול מהשאלה היא במה אתה בוחר להאמינ כציוויי דבריו

אז השאלה היא מה מכילה אלהותו  ורק אז כמה אתה באמת מכבד אותה=-

 

-=ויהי כאשר אדונ כל הארצ מתגאה משפיטתו בצדק  האדמ הקטנ בארצ לו צדיק הוא  לומד מזאת להיות כעפר ואפר לפניו=-

 

 

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו  -  לכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו  גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

זקנ – לא לחיה ולא לילד

 וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ

-=זקנ הגבר  הוא אות זכרונ להמשכת מבטו אל העתיד  ולא סתמ דמה דמה קול הילד לאשה=-

 

-=-סירוס-

"בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ."

ולגברימ אינ כח לעמוד בפרצ

כי השפילו תרבותמ לגלח זקנמ  כי זנו אחר תרבות אשר מונעת רצח דרכ העלמת כל הנרצחימ  או כבוד עוזמ  כלומר מעלימה כח במקומ להצדיק את הדרכ בו

מתי נאזור אומצ להיות גברימ וצדיקימ  ועימנו נשימ וגמ קדושימ  ולא אוטמות ליבמ בשביל להמנע גמ מזנונימ=-

 

-=עצוב נורא  כי בימנו הגברימ מתנהגימ בכזו נשיות ילדותיות אפ חיתיות והשחתת זקנימ   עד כי גמ הצדק כמעט נהיה שויונ עמ הנשימ=-

 

והנה הסיפור מאחורי המילימ היפות של התרבות העכורה הוא זה
-=וישגו בבהלתמ לחפש את היחלשותו של כלל האדמ כי איבדו את האמונ בעוז יעיל המוטה רק נגד רשעותמ ויצליחו אכ חלקית ויקומו מקצת מחוזקימ להתנשא על חלישותמ וגמ המה עצממ נדחקו לתעב ולרמוס כל עוז צדיק אשר לא הושפל לחפוצ כמותמ כי איבדו אמונ בצדקת כח האדמ=-
אז בחרו להידמו כאילו לעדיין ילד בכוח וחסר כל יכלת לדעת

 

-=ויבוזו בהבלמ גמ לברית המילה  המבטאת רק ריסונ מוגדר ליצר עז אחד   ויגלחו כליל את זקנמ  המבטא סירוס יסודי לכל עוז שיפוט גבריות אשיותמ=-לבושתם

 

-=וישקרומ לאחי בערמה  כאילו מקטנות אינטלגנציה  אבותיהמ לא הותירו לידי נשותיהמ את התורה  אבל כיומ לעיני כל מהירות חשיבת נשותיהמ נתגלתה   וככ קידמו את חנופת התורה בהפוכה   ולא נפלאתי כי גמ אחרי זאת חדלו בוש מהשחתת זקנמ בהתעלמותמ מיחודיות גבריותמ  מרוחב כתפי שיקול דעתמ=-יש שכר ליוספ

 

-= יש ישיש וילד בראשו  ויש בחור ובראשו זקנה  כי הגיל בראש  וכי בן חמישים שנים לא בטוח בן מוסר חיים נכונ מהמ=-

וזאת באשר לדבורה הנביאה

 -= והנה נא העדר הזנב באדמ  הוא  כי לא כבול הוא לתרבות חיה מוגדרת    ויחודיות זקנו  זה  על דבר אשר לא בנקל יוסט מהשקפתו =-

 

-=ובכנ אולי התקופה הזו עברה מנ העולמ  אבל זה נורא עצוב שהיא עברה מהעולמ   כי היומ אולי חיימ כפליימ שנימ  אבל מתימ בלא שובע ימימ   אכנ נגד כל השחתת העבר  המודרנה זה אולי הרע במיעוטו  אבל אל מול תורת משה  היא בטח לא הטוב במיטבו    אז תזעק הדמוקרטיה  יש אינ קצ דעות ותרבויות בדיות  אבל שתימ פחות אחד זה נשאר אחד  למרות אפס סבירות בהתחשב בתצאות השקר לאינ סופ=-  ועוד יבואו ימי מלכות תורת משה

 

-=ועל השחתת הזקנ

חי אדני אלהי  אמ לא על הדבר הזה עודנו כלואימ לשפל הבלי הנכר

"וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם."

כי נותקתמ מהצדק המוטבע ביצירת האל

ויסוגו גמ עד אלהי מסכה המשקרימ בתורה=-

 

-=יבואו ילדימ  ישיגו נשק  ידרכו אותו  ויגידו ליולדים  לזקנים שבהם  שבו כאן למשפט כנועים   הלא זה הבל הבלים   ואם יצטדקו הזקנים זה רק בשביל להשאר בחיים  ולא בגלל צדקת השופטימ=-

 

-=אבל אנכי נאמנ לאלהי ישראל אל קנא    אשר כולכמ אתמ המורימ סרתמ מנו

אני אשר יכל ללמדכמ קדושה  לו תתחנננו אולי למרגלותי שבעה

ט ע י ת מ   בבנותכמ חיצ ענק בינ איש   לנשוי חסר אשה  ,,, ויכונה נסוי לה   תחת  על שכמו נשיאתה

בטוח אנכי בהריחי ביראת אלהי אבות אבותי  כי יצחק אבינו לא נגע כלל להשחית מפאת זקנו בטרמ נשא הוא את רבקה לאשתו

כי גיבור צדיק היה הוא גמ מעצמו   ולא מסורס בדעתו עד לפני עזר כנגדו=-

 

-=זה שאני ממאנ לגדול כאנשימ הקטנימ הסובבימ אותי  לא אומר שאני עדינ בתקופת ההתבגרות

כי הלא ילדותי לחשוב כי יש חיצ ברור בינ יולדימ לילדימ  וגמ ילד מותש הוא לא בהכרח זקנ שבע=-

 

-= זקנ הוא גבורת יסוד  הרבה לפני כל מצוה   כי רק את איש צדיק בגיבורימ  נכונ לצוות עוז מצוות אמינימ

והאלהימ אשר דאג לאדמ הראשונ לאשה  הוא אשר ידאג לכל אשר לא ימכור את נשמתו כבודו בשבילה

אז באמת בשפל של כלל הדור  שרחק כבר מגדולת טבע הזקנ  אז חשוב להבינ אט אט את ערכו וצידוקו  ואל נא בחופזה כפייתו    אבל    למה זה תרחקו ממנו במסכות אינ קצ  מדרכ אלהי עמי

 הלא אמ אינ תקוה לרוח קדושה  אינ עוד טעמ בהבלי הרשעה    ולחימה במ צדיקה  היא רק על גב עוז קדושה=-יש גמ יבא עוד שכר ליוספ

 

-= כחלקלוקת..   זה שפל מדי לדבר על זקנ כטוב או רע

זקנ זה ביטוח מעמד חוזק  אשר יכול לנוצל לטוב או לרע

ורק מאבדי האמונ בצדק האנושי מעדיפימ לסרס אותו כצפעוני=-

 

-=איה הם זקני הארץ אשר  הבן הבינו וגם יבינו לרכים באדם  כי אף כל המלחמות עלי אדמות הם בכלל מלחמת התרבויות  ומונעים מכלל האנשים ולא אך מהשליטים  כי מלחמות הם רק תוצאה של מה שבניהם=-

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

בבולוציה – לאחוז את השור בקרניו

 זה מה שאני חושב על ה-אבולויציה-  באוחזי בעוז אמת אלהי עמ אבות אבות אבות אבותי

ופתרונ צדקתה…=-

-=לצערי  כמעט דרוש להכנס לראש של מדען גדול  בשביל להבינ  שהרבה מהתאוריות המבוססות ביותר של המדע   המ למעשה השערות רק על גב הנחות ההשקפה המתנערת מהבלי חנופת כזב השקרימ הרבימ אשר נמכרו בשמ אלהות הדת הקדומה=—

 

-=דרוש להיות ברא חכמ ונשגב  בשביל ליצור יצורימ מתפתחימ ומתאימימ את עצממ בבלוציונית לפי תנאי המצב

וכל ברא יכל לדלג על אורכ תקופת ההתבגרות=-

 

-=אמ ראיה היתה ידיעה  אז גמ תינוק היה יודע כאשר דואה בשמימ אזניה  אבל ראיה היא אכ הוכחה למחשבה בראש  אשר מביא בחשבונ עד כמה היא ברורה או אולי מטעתעה  ואני את יסוד אמת תורת משה ידוע גמ ידעתי  והמדענימ את הבבלוציה בקושי שערו=-

 

-=נו נו   אז אמ המ מניחימ שביצירה לפנינו  סתמ החזק שורד   אז בטח שהמ יעדיפו צדק של מסכות כלבבמ על גב אמת הטבע כאומצ הטבעת אמת יוצרמ

אבל אמ רק אגלמ נא…..=-

 

-=החזק שורד בתוכ המינ ומשתבח   בינ המינימ  הרצוי משמימ שורד  וככמות גודל אהבתו בארצ=-

 

ואמ תשאלוני  אז למה נוצרו כל הנפשות החיות

צ ל מ

-=כל נקודת חומר היא למעשה חלקיק מהתגשמות הביטוי הרעיוני של האלהות הרוחנית הכוללת

וגמ כל החיות עמ כל המתיקות והאכזריות שבהמ   המ נוצרו כל אחד רק כביטוי רוחני של חלק אחד מהרעיונ האלהי הכולל   ובחייהמ  המ מיצגימ צורת התנהגות יחודית המשליכה תצאות לרע ולטוב

 והאדמ נוצר אחריהמ  כי יכל הוא ללמוד מהמ  כמו איזה תרבות חיה נכונ לנהוג  בכל מצב רגע זמנ בחיו    כי עמ כל הנטיות המוטבעות שבאדמ  הוא איננו כבול לתרבות אחת  כי יש בפיו שיני כרסומ גמ שיני טרפ  אפ שיני טחינה

  והאמת היא אפילו יותר חריפה ככ שלעולמ לא יוכל האדמ לנהוג כמו תרבות חיה שלא קימת בבריאה  ואפילו לנמלימ יש איזשהו יצוג התמדתי רעיוני כלשהוא    ולאורכ זמנ  כל אדמ אשר ירשיע לנעול את דרכיו כתרבות חיה אחת ולא בהתחשבנות צדיקה  מתי איכ כמה ולמה למועלה   לעולמ הוא יתאכזב מתישהוא   כי גמ כלב אשר הולכ בחזקה אחר רגשות הלב לאהבה  כנ הולכ הוא אחר רגשות הלב לשנאה   ואפילו יצור אשר רק אוהב  כנ יאהב הוא את מעללי הרשע לרפיונ הרתעה   וכנ גמ אמ כמו אריה ינהג האדמ תמיד  אז שיביא בחשבונ  ברגע של חולשה  עלול אריה אחר לטרופ את גוריו ולבעול את אשתו המיוחמת תוכ יומ לדאוה

   ככ שאינ באמת לאדמ מנוס חכמ מאשר עמל הצדקות  מתי איכ כמה ולמה  בחשיבה כבולה לתועלתנות  כרצונ יוצר היצירה=-וזוהי קדושה

 

-=בעצמ כל בעלי החיימ  המ רק חזות משל חי לתרבות האנשימ   ולכנ נוצר האדמ אחריהמ ללמוד מדרכיהמ ולחזות בכל רמת התאמת תועלתיהמ=-

 

-= לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ
כי לא תתנ יד לביטוי התעלמות בוטה מרגשות הרחמימ אשר הטבעתי בבריאה
הלא העז הזו  הנרתעת מכל נגיעה באטיניה ובאחורה  ובועטת ובורחת וחסרת מנוחה  הנה פתאומ לגדי הרכ היא נעורה לאהבה ולחמלת הנקה רגועה  וינק את החלב לגדילה בחיקה   התבטא בישולו בחלב אמו מולידתו  הלא יחשב זאת ליריקת בוז לאדונ הבריאה על כל רגשות יצירתו    הלא רק שפלי הנכר יבטאו כנ בעובדמ את ביטוי כל עיוות רוע בהטבעתו

וכמובנ איסור ללהנות מככ זה הגיוני  אכ איסור בעופ ובדגימ זה הבל גדול

ורק פחדנותמ עקב שילוש הפעמימ במקרא אשר הוזהרנו על דבר התועבה הגדולה הלזו, רק לכנ אסרו המסובבים גמ איסור חלב אחרי בשר ואינ קצ הבלים=-יש שכר ליוספ

 

-= רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם-הַבָּשָׂר:

כי גופ הבשר  הוא רק הכלי של רוח הדמ=-

 

-=אז החוקיות של האבולוציה לא אמורה להפתיע שהבורא נסמכ עליה בלא נס

להפכ  זה אפילו ממש צפוי שהוא נאמנ לאותמ החוקימ הניסיימ שהוא קיבע מאז רגע הבריאה

אבל את זמנ היצירה  הוא בטח יכל להריצ ולעצב ככל אשר רצה=-

 

-=כלומאר אני חותר אל צדק שמניב פרות לא רק בגלל שהוא הצליח לרכוש הסכמה נרחבת מכלל הנתינימ  -אולי בעקבות איזה שהוא מענה רגשי  או מאזנ לתרבות אכזרית כלשהי   למעשה הצדק שאני מדבר עליו  הוא מושתת על דרכ הישר הקדומה  שהיא מולידה תרבות בראשיתית המתחשבת בכל היצרימ בקדושה  בלי להקפיא רגשות  אכ בשליטה עליהמ   והדרכ הישר הזו נותנת אמונ בנתיניה להותיר בידמ מרחב שיפוט  ולכנ עליהמ להיות קדושימ  ולחתור לשלטונ שיעודד עוז קדושה  שהיא לא דורסנית  ואינ בה אטימות לב  ככ שאפילו יצר כנקמנות הוא רצוי לתועלת הרתעתית  אכ במידה תועלתנית  {שאגב יש לה אבנ בוחנ בעצת לב קלילה וצדיקה בתרת משה  אשר אומרת  נקומ כמה שהיית מוכנ שינקמו בכ לו אתה היית מועד להרשיע ככ וככ}

ובכנ  כל נאמנות לדרכ אחרת  תכזב בנו בחלופ הזמנ  כי גמ כל איזונ מתמשכ  דחיפה כואבת היא  והאדמ מוכנ להקריב כל סבל בשביל מניעת חניקת איזהשהו חלקיק רגש יצר=-

 

-=על הפנימ ניתנ לחזות את פנמיות האדמ  אבל כל אופי יכול לנוצל לרע או לטוב   ומבנה הראש מורה על עמדת פתיחה באופי התחושה  אכ לעיתימ רחוק הוא מהלמידה המתמשכה   וצלמית חיטוב הגופ מבטא היא בסיס נוהג תורשה יציבה  אכ לעולמ מרחב פעולה עצומ בתוכה=-יש שכר ליוספ

 

-=ויאמרו  אלה רק תופעותת ססמולוגיות  אשר ברבות הזמנ הרב המ יוצרות יחדיו מצבימ  אשר למדת לרצות כיעילימ

ואעירמ כי גמ לו אלהימ היה מונע מהטבעתו את יכלת האש בכל יומ שביעי היה זה באותמ הדררכימ המחוקקימ ולא בתופעה ניסית  אז למה זה יצביעו עליהמ כמניעימ עורימ תחת מונעימ מאלהימ=-

 

-=האדמ על כל יכולות הטיותיו , הוא לעולמ רוכב על גב העמדה אשר הולידוהו הוריו=-

 

-=ויתמהוא בפני כל עיקשי הבל   ויאמרו וכי מה נעשה באינ קצ בני אדמ נולדימ

ואתאנח ביגונ בוז ואפתיעמ בפשטות הבעה   תחיו בצדק  שזה גמ לא למנוע את טבעיות ההולדה  ותמיתו גמ בצדק  שזה קודמ כל להתאחד קבוצה נבדלת סביב אמת אחת ברורה ומובנת המקיאה סוררימ מקרבה   ותחפוצו ככ גמ את שגשוג מספרה=-יש שכר ליוספ

 

-= והנה נא העדר הזנב באדמ  הוא  כי לא כבול הוא לתרבות חיה מוגדרת    ויחודיות זקנו  זה  על דבר אשר לא בנקל יוסט מהשקפתו =-

 

-=הרמתי ראשי מעל האופק  והנה העולם עוד האנשות מלאה שורצת לה מדענים אשר זורעים את דעותיהם נטע דרכיהם בתצאות המבחנה הישר מן מרטפי המעבדה =-….

-=נו  אז אמ הבבולוציה היא תורת האלהימ  אז מובנ גמ התנשאות הנשימ  כי מטרת העל של כל יצור היא הישרדות מינוו  אז הגברימ המ רק המגנימ    אבל בהסתכלות שהגבר כבר מוכנ בדורו להיות החיל של הבורא  ואשה רק עמלה לשמר דורות חדשימ  זה כבר תואמ יותר אלהימ חימ

אכ זה בראש פחזות שפלות האנשימ  כי אמ באומצ אל האמת המ היו חושבימ   אז משמ וגמ משמ היו קולטימ את חשיבות מידת התנשאות הגברימ  ועזרת רגש הנשימ ללחימה גמ בנבלימ=-

 

-=בטח האשה יכולה להתנהג לרגע כאילו כמו גברית  אבל היא תאבד בזה גמ את נשיותה  כי הגבר מכיל את רקות האשה כמו בחזהו  אכ האשה אינ בכחה עוז של גבר כמו זריעתו   ובנהגה כמוהו תאבד גמ את פריונה  אכ בנהגו הוא מעט כמוה  יאזנ גמ את צער שפלותה=-

 

-=גמ החזה של הגבר זה עקב הביטוי הרעיוני רוחני של ביטוי התרבות של הצלמ

והאל  הלא מכיל את שניהמ גמ יחד

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם."=-

 

-=ובאשר ל׳הוכחות׳ המדעיות

ראשית   אכנ כנ ממש כנ  בשונה ממדע החוקימ וההוה  אשר ניתנ לבוחנו על פי ניסוי וטעיה  הנה בחקר -ארכיאולוגיה- והעבר  המידע מועט  השאלות רבות  ופליאות משמעותיות בכל רגע מתחדשות  או חסרות

שנית  יש בליבמ הגנה מנ הצדק  להמציא ולהאמינ לאינ קצ -שלילות- לארוע אלהי כל שהוא   יענ כי שקרו תרבויות נכר הפוכימ מדרכ הישר  וכל זאת בשמ צדקו ויכוזבו אלה ממנו  וירתעו מלקדש את שמו

ובאחרית אזכיר נא   הנה כמו הכתובת הנכזבת לימימ  אשר מצאו בעתיקים  שכתבו בה ישראל הושמ אין לו זרע  הנה כי כנ יבורכ עמ ירא אדני   ויכחשו אויבכ לכ ואתה על במותמו תדרוכ=-יש שכר ליוספ

 

-=יצר הקיומ הנקודתי הרגעי  לא מספיק בלי יצר האכילה הרחב יותר   ויצר האכילה הרחב והיומי  לא מספיק בלא יצר המינ הדואג לעתיד הרחוק יותר   ויצר המינ הרחוק והבינ דורי  לא מספיק בלא יצר הרוחניות אל כלל הצדק העולמי   הוא הצלמ האלהי=-  והאמינו כי תודעת הסבל העזה ביותר היא בלא סיפוק נכונ לאחרונ

 

 ככ ש….

-=להפכ

אני לפעמימ חושב   אוי כמה צדקות יש להמ לאותמ הכופרימ המצמידימ הוכחות תפלות לתורת הבבולוציה  למענ הרחק את העמ מההבל אשר הדביקו הנבלימ מדורות לתרת הבריאתנות=-

מ ד ע

-=למה עצמ הזנב לא התפתחה אצל בני האדמ לעוד זרועה נינוחה  אולי תמכ ישיבה  כמו אצל האריה  או אולי מאחז טיפוס כמו בקופ  או בכלל אות אזהרה ושעשוע  וכי מה אלפי אלפי שנימ לא התיחסו כלל אבותינו לזנב בכלל עד כי התנבנ הוא ונעלמ   הלא נראה יותר כי ככ נוצרנו גמ עמ עצמ הזנב כקשורימ לעולמ החיתי אכ לא באימ ממנו=-יש שכר ליוספ

 

-=האיש שלמ ומוכנ לעבודת בראו  גמ בלא דר המשכ תחתו  ואז הבצימ מעבר לגופוו  נכונימ להזרעת דר המשכ לרצונ יוצרו    ושדי אשה מעבר לגופה  להנקת ההולכימ בדרכי בעלה  אבל היא עזר כנגדו גמ מעצמה  =-

 

וזכרו נא אחי מגבורי החיל-=אבי הכללימ הוא  כי לכל כלל יש יוצא ממנו ולכל חוק יש מקומ המפר=-

אז אל נא תיסוגו מיחודייות הבתולימ לנערת האדמ  למרות שאולי נמצאו גמ לעכברות ופילות  מתוכ רבבות חיות קטנות וגדולות   עורו נא אחי לעוצמת אמונה להקמה מחדש של הממלכה הנושנה

-=אנו בנורמה של היומ  כעובדימ אלהי מסכה  כי דרכ סיפוק היצרימ  היא מזמנ מזמנ מטבע החימ התרחקה  וברצונ המטביע כמעט לא מתחשבה  ומחשבת הבורא בעניה כבר כמו מחוצ לתמונה    אז מה לתמונת האלוהה  ולראשית כל רצונ יוצר היצירה=-

 

-=הזכר  מכיל את רכות האשה בחזהו  אכ לא את רחמ פריונה בבטנו   על כנ כותנת מתאימה גמ לו אכ לא שמלת אשה כאשתו   ולאשה לא נכונ להכיל כל כלי גבר לעוז מלחמה כערותו=-

 

וכעת חיה באמת אלהי  אגשה נא לשאלה העוצמתית מכל   למה זה נוצרנו כזכר ונקבה  או במדענית מצויה  מה היתרון האבולוציוני לחצות את יכולות הילודה של כלל היצורימ החימ לשני גופים נפרדימ   ובכלל  לאלפ אלפי עזאזל  בלא אלהות מנהלת מגבוהה  איכ תהליכ אבולוציוני של מקריות ואילוצימ  יכול ליצור מוטציה תלותית הישרדותית  של זכרות ונקבות  התלויה בשני גופימ נפרדימ   כי אמ הנקבה היתה מזריעה את עצמה בהתחלה אז למה לה פתאומ להתיסר בהמתנה לזכר  ואיכ ההתפתחות של הזכר ידעה ליצור כלי שופכה  כאילו איזו רחמ כלשהי בגופ אחר ממתינה לככ

והנה לכמ התשובה הטהרה

-=מותר לחשוב  שהמטרה הנעלה ביותר זה חימ טובימ  דרכ חימ צודקימ

 אבל האמת היא  שאומה נאמנה לדרכי יוצרה  זה ממש ספור נשגבות חשק רוח מניותה  כי כמו אשת אמת היא למשפט צדקת אלהה

והנה נא גמ מעוז שניהמ   מטרת כבוד טוהר אדונ הבריאה=-

 

-=וגמ באשר לתמיהות איסור שעטנז ראה נא לזכור כי אלהי ישראל  לבד מזאת שיצוגיות אלהותו היא אמת  לאמור  גמ ללא קשר לבריאתו את כל הבריאה   זוהיא תכונה יחודית בו כמו שלכל אליל יכולימ להימצא ביצוגיותו תכונות כאלה ואחרות  בעצמ מיוחדותו  למרות שאינ בו אלהות (לשונ מרות) על חומר הבריאה ממש,   ובכנ נוספ על זאת  אלהי ישראל הוא גמ באמת אכנ בורא השמימ והארצ וכלל החומרימ ומבינ הוא למהות היצוג הרוחני של כל חומר

ואמ בוז נמצא בליבכ על הנחה זו של יצוגיות רוח החומר

הלא מיד אשאלכ   וכי למה לא נוצרו עוד או פחות חומרימ   וכי למה אלה ולא אחרימ

ובכנ    -=כל נקודת חומר, היא למעשה חלקיק מהתגשמות הביטוי הרעיוני של האלהות הרוחנית הכוללת=-

ולא נדרשנו להבינ יותר מככ     רק לידע כי כאשר הארצ נצתותה  תוצא הארצ נפש חיה  לא הלכה היא לשאול   מה זה חיה ואיכ כל אחד נראה  כי ביצעה היא רק את יצירת ה-תרגומ- ה מ ל י צ ה  מהיצוג הרוחני תרבותי של נוהג תכונות כל חיה  מעולמ הרוח הבלתי ידוע לנו  (ושגמ לא נצתוינו להבינ בו) אל עולמ החומר

כעת הבנ כי אל זה המבינ במהות החומרימ  הוא אשר ציונו לא לערבב חומרימ יחודיימ אלו    הוא וסיבותיו הוא עימדו

ואל לנו לשאול לעברו   כל עוד אינ זה נוגד בענינו את דרכ הישר  אשר הורנו הוא באמת הטבעתו=-

 

-=אתאיסטימ נכזבימ  נדמו בעני לנער מתבגר  אשר מרוב בני אדמ צבועימ ומושחתימ  הוא מעדיפ להפוכ קשוח ולהקפיא את רגשותיו   זה לא שאני לא מבינ לליבו  להפכ  אני אפילו מעט מצדיק אותו  אבל שבעתימ אבחר לנהל את הרגשות בתבונה במקומ להרדיממ  כי גמ קשיחות זה דבר שברירי   ורק אלהי ישראל הוא אל נאמנ=-יש שכר ליוספ

 

-= אז הכעס בסופ התפרצ עליהמ על כי המ אינמ מאמינימ באלהימ לעשות את הטוב בעניו   וגמ באמת לא האמינו אפילו אמ מבלעדיו  וישותקו מעשות  וימנעו מהקרב למענ   ויזעפ לבלי עצור=-

 

-="כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה." כל המזגימ ותופעות הטבע  ישנמ בארצ ישראל   כל התרבויות ונטיות הרגש ישנמ בעמ ישראל    כאשר עמ ישראל אוחז בארצ ישראל  באמת תורת אלהי ישראל ותרבות צדקתו  אז בהכרח משפיע הוא צדק עליונ על כל עולמו  כי אינ מזג ורגש אשר עוד לא נכבש מבערותו  להיות כרצונ יוצרו=-יש שכר ליוספ

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

מ ל ח מ ה

וְכִי-תָבאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל-הַצַּר הַצּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעתֶם בַּחֲצצְרת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי אדני אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאיְבֵיכֶם:

-=מלחמה זה לעיתימ טוב מאד כמענה לאילוצ הרע אשר נכנסנו אליו=-

-= יהי כאשר תחדול המחשבה בראש  עוד תחל המלחמה בידימ  כי לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה וכל רגע של שלוה  הוא רק זמנ מחשבה=-

-=הדרכ אל שלומ אמיתי  רצופה מלחמות קשות בשקר הערמומי=-

-=איה הם זקני הארץ אשר  הבן הבינו וגם יבינו לרכים באדם  כי אף כל המלחמות עלי אדמות הם בכלל מלחמת התרבויות  ומונעים מכלל האנשים ולא אך מהשליטים  כי מלחמות הם רק תוצאה של מה שבניהם=-

-=אז אמ המלחמה על הצדק  כבר הולידה רוע   הלא זה בגלל רדפכמ צדק כטוב בעניכמ  ולא באמונה באמת כהטבעת רצונ יצרכמ   אז התיאשו נא ממעללי דרככמ ואל נא ממשפט צדקת אלהיכמ=-

-=הצבא צועד גמ על קבתו  אכ רצ לנצחונ רק על דבר משפט צדקו=-יש שכר ליוספ

-=הבוז בסכלות האמירה  שהמלחמה פה בארצ היא על חלקת אדמה  מאשר ההכרה כי היא בכלל על תרבות צדיקה

  דומה נרא להבלות שבאמונה  כאילו השתחויה לאבנ  הורתה על אדנות הבריאה  או איזו שהיא שליטה ביצירה   תחת הבנה נאמנה כי האבנ בעבודה הזרה היתה רק מוצג תרבותי להתאחד סביב אמונה מוצקה   לאמור  המהללה  מהלל למשל את אליל מואב המיצג עדינות שקר או חוסר רחמימ  והיורק  בז לעברה  הוא יומת כי בז ליסוד תרבות הבלמ

אז מלחמת תרבויות מתחוללת פה בעולמנו   ורק בתחפושת של ריב אומות או אדמות=-

-=אשרי החי בצל ימי הסבל   למענ קדש מלחמה  אחר ההבל=-

-=ובכנ  זה לא שהתרבות הנעורה סובלנית יותר אל תרבויות אחרות   זה שזהו שפל מערומה  לצוד תרבויות שונות ומנוגדות  אל שוויון אחוה מדומה   ..ועל זאת היא נלחמת בלא כל חמלה

זו אגב  התרבות המודעת ביותר לשפל ערכה  והחסרת ערכ ביותר למודעות יציבה   ..הלא תתאימ יותר מכל  לקצ הבריאה שהושחתה=-וכבר יש שכר ליוספ

-=טוב שלומ כוללני  ממלחמה סתמית   ומערכה מדודה למענ הצדק טובה שבעתימ משניהמ=-

-=אבל היומ כנראה לא נכונ לקדש על אומה שלמה מלחמת חרמה  לא בגלל שזה לא מתאימ לרוח התקופה    כי אמ יענ כי כבר אינ אומה מוגדרה כמו בעת העתיקה  אשר כל אזרחיה נאמנו כליל לנבלות דרכי אלילה=-

-=ולעיתימ כל המלחמה היא רק בשביל שלומ צודק יותר   אז למה לכמ נטוש צדק  בדרכ אל רדיפת שלומ  ולא במשפט אמת=-

-=העולמ הזה הוא שדה מערכה ארוכ וסבוכ  וכאשר האדמ שובת ממלחמה זה לא יענ כי אינ לו סיבה כי אמ זה על דבר חוסר יכולת מועילה  ומחוסר יכלת אל נא לשכח את השאיפה   כי אמ שאיפתנו היא בדרכ משפט וצדקה  אלהי אברהמ הוא לנו לעזרה  וכי אי זה יכלת הוא חסר בבריאה  הלא על כל סיבה אינ ידו תקצר מתשועה   וכול עוד העולמ הזה נושמ  יש עוד תקוה  לעמ אחד מאוחד סביב אמת אחת בארצ אחת  אחדות אשר רק תורת משה תוכל לעוררה=-יש שכר ליוספ

-=ומלחמת החרב בכלל היתה אמורה להיות אילוצ  כהשלמה למלחמה האמיתית  מלחמת התרבות בפה ובהתנהגות=-

-= ויפלאו בפני שוב ושוב  אבל ההמ בכלל לא ידעו ואולי גמ רצו להפכ   ואגלה אזנמ בכל לב  כי המלחמה פה היא בינ תרבויות  לא בינ עמימ   כי אלה רק חילימ של הרעיונ  ולעיתימ אפילו בלי להבינ את עלילת המפקד=-

-= ההגנה השמימית פועלת ככ  שאמ אינ מספיק הצדקה לא להגנ עליכ  ואינ לו תועלת עלילתית קדושה במותכ  אז אתה מוגנ מאויבכ =-יש שכר ליוספ

-=מלחמת האויב מזכירה לך מה אתה אוהב=-

-=ותרנות לרשע  זה פשע   צדק זה גמ מלחמה על מעט זניח אכ מעוות  פנ הארצ תחונפ=-

-=טוב צדיק יודע מלחמה בשביל שלומ אמת  מאשר רשע מחרחר שלומ למענ אילוצ מלחמה כוללת=-

-=רוב מחרחרי השלום  המ במקרה הטוב מוציאימ עצממ מהשפעה במשחק הלחימה אשר לא יעצור  ויש בניהמ אפ משפיעימ רבימ להשפיע רפיסות מלחמתית מול אויב זקופ   ויש מבניהמ רק משפיעים היבדלות מן המלחמה  כאילו היא לבדה או גם ככה לא תוכרע=-

-= אפ דבר טוב לא מקדימ את זמנו  אמ מתמיד הוא חתירה לקדמ אל יעדו =-

-=ומקצתמ אומרימ לי   חיזקת דיכ את בסיס היציאה כעת צא נא לקרב אל המלחמה   ואעירמ כי כל עוד אינ מספיק חומ וחומר בערה  עודפ רוח רק עלולה  לכבות את הגחלת במקומ להבעירה=-

-=אח שרוצה להחריב את ביתי בלא צדק  אני בברור איתו במלחמת אחימ עד מות=-

-=אמ אינכ יכול עליו תצטרפ אליו  אמ זה משחק מחשב   אבל אמ חיו להצר לכ ומלחמתכ להקל מעל הבלמ  תלחמ גמ בעד כל טיפה ואל תנטוש את השאיפה=-יש שכר ליוספ

-=צבייה גם אני כאשר נפקחו עיני וראיתי רעה נלחמתי בה אך משהבנתי שהעם הוא אשר חפץ בה ואף תולה בה תקוותיו ונחמותיו אז נסוגתי אני אחור והחלתי הלחם ברצונותיו אשר בליבותם  ומלחמה בלא חרב קשה היא כמלחמה באויב מחבק=-

-=אמנה לא רבו  אבל ראו גם אותם ראיתים  כאלה אשר חייהם בשביל עבודתם  ולא למענו   אלה אשר גם הארץ היא בשביל המלחמה עליה  ולא למען משפט צדקו=-

-=מלחמה פנימית כובלת את הכח להילחמ באויב חיצוני   ומחלישה את החוזק להגנ על הפנימי לאורכ זמנ=-

-=המלחמה על העבר   היא לעולמ בשביל צפיות העתיד=-

-=המלחמה הממשית בימנו היא בפה ולא בחרב  והיא יותר על לבבות העמ  מאשר על קרקע אדמה   אז גמ החילימ המ שומרי האמונימ ולא ממש לובשי המדימ=-

-=במלחמת הצדק אסור להכנע ללא קרב   גמ אמ זה על החטאת האחרונה של סדומ=-

-=מלחמת תרבות מתחילה בשתי קצוות מרוחקים  אשר במהלכה חלקים ממנה משתנים  האחד יותר לכיוון האחר   כאשר לעיתימ בסופה הקיצונים היציבים ביותר  צוברים כח מעשי ויוצאים במלחמת חרב  נגד הקצונים הרעועים  המתעקשים על הקצה ממול   וכך גם כך כל המלחמות בעולם הם תוצאה של מה שבניהם=-

-=למה זה ראיתי מוכנים למות בעד הצדק  אבל בשבילו אפילו לא רגע מהחיים

 כי הלא יותר חשוב מלמענ מה אתה נלחם עד מוות  בשביל מה אתה חי בזמן שלום

  כי מלחמות הם רק תוצאה של מה שבניהם=-

-=בעולמנו זה  אמ לא תלחמ בשביל השלומ   אתה עלול להשלימ עמ המלחמה=-

-=ואחזה גמ מהגברימ  רגשני ההבל  מסתודדימ סביב כדורגל   ואלעג בבוז כי אנשי רוח תרבותמ מעודדימ מאיתמ פחות  כי הלא הגשר לא ממש נועד לאלה אשר כבר בעבר השני  כי כבר הטו את רגשות המלחמתיות לא רק על כדור הבל  ומעצבי תרבותמ לא מאמינימ במשפט המינ האנשי להלחמ רק על אמת הצדק  -ויסרסומ בהטית ליבותיהמ=-

-=האשה  היא במהותה ניתנה כמעמסת עזר תומכת לחימה  במערכה הזו של קרב מלחמת התרבויות אשר נוצר בו האדמ=-

-=המלחמה הישירה על הצדק  עלולה לגבות קרבנות יותר מהרשע המתפרס   אבל להציל קורבנות מאד רבימ  מנבלות הרשע של חיים ביסורימ=-יש שכר ליוספ

-= כי הגיע הזמנ לשוב לצדק הבראשיתי הטהר  בלי מסכות מאזנות כמענה לתרבויות אשר רחקו עד מאד מאמת האלהימ

עורו נא אחי לפאת דרכימ נאמנימ  למענ אשר אפ באפיסת כחכמ  עוד יאשרוכמ הזדימ

העגלה מתחילה לנוע

הצטרפו  עזרו נא  ואל תעצורו

העסק הסתאב

גדשה הסאה

אינ מנוס ממהפכה

אמ תבחרו בחרפה

לא תמנעו גמ מהמלחמה

מ ה פ כ ה

יש צדק

יש אמת

יש קנה מידה בראשיתי

יש דרכ הישר

יש  ח ז ו נ

 אבל חשוב לזכור שהמערכה כאנ היא משולשת

על אמת הדת

על עוז התרבות

ועל צדק השלטונ

רק לחימה אמיצה בשלשת החזיתות גמ יחד תוכל להגיע לנקודת הכנעה צדיקה=-

 

 

בתקוה לימימ גבורה נאמנה

המצפה לקצ הגלות בתכ ארצנו – ולכילוי ערב תרבויות הנכר בקרבנו

יששכר יוספ  בנ אליהו   הגולה לעת עתה מארצ נחלת גבעת יש שכר ליוספ  שלמ

}}}—אולי תסביר לי מה זה יש שכר ליוסף?

—אולי תסביר לי מה זה יש שכר ליוסף?

/שקופ לעני כל שהדת היומ מלאה בשקר  הקטע הוא שגיליתי שיש לזה גמ מניע נסתר  מניע תרבותי ואז אילוצ שלטוני

כי מתחברימ בלבבמ רק אל צד תרבות היופי של יהודה  במקומ לאזנ אותה גמ עמ צד תרבות החומ של יוספ

—לא הבנתי מילה , על איזה יוסף אתה מתכוון?

/בנ ישראל אבינו

השכחת כי היו שני שבטי מלוכה בעמ ישראל ואפילו אפרימ ביותר גבורה אכ יהודה ביותר תפארה

—אז איזה שכר יש לו?

/"כֹּה אָמַר אדני קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ."

"כֹּה אָמַר אדני מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם אדני וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב."

—זה שכר של רחל

/"וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי."

"וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן."

רחל כל מעמדה

לבניה

–הבנתי

/יפהיפה

-:)

ימימ עוד יגידו  וגמ שנימ ידברו אומר   כי יש  גמ יש עוד שכר ליוספ

הרבה אמת ושלום

זוהיא עוצמת אמת אמיתית

-=השויונ עמ אכזרי המוסלמימ  הוא רק תרוצ התניה חריפה  להפיל אותנו באמצאותו לשויון גמ עמ אטומי הנוצרים  וכל שפל זנוני הארופימ=-יש שכר ליוספ

ש ת פ ו

אהבו

ועודדו

.

וזאת לעמוקי בינה ברגש צדקה  -=-  הבנה ללוחמימ ותיקימ מלאי קדושה

-=וביתר עמקות בינה    יש שכר ליוספ  זה

עקב ריחוק עמ ישראל אל צד המלכות היהודית שבו  שהיא נוטה יותר כנוצרים כאירופים כאדומים כאשורים  כעשו כיצחק כיפת כקין   במקומ לאזנ עמ אחיזה גמ בצד המלכות האפרתית שבו  שהיא נוטה יותר בתרבותה  כמוסלמים כערבים כישמעלים כמצרים  כיעקב כישמעאל כחם כהבל

בישרות פעורה  אכ בפחות צביעות של עדינות שקר  שהיומ כבר הסתאוה

אמנמ כולנו בני איש אחד נחנו    בני שת  בני שמ  בני אברהמ  בני ישראל   אבל עלינו להיות כרוח שמ מאזנ בינ נטיות הדעת והחימ  העוז וההדר   היופי והאמת   בינ יצוגיותו התרבותית של חמ  לזו של אחיו יפת

וכזכור שבט אפרימ  בנ יוספ  הוא אשר מלכ בראש שבטי ישראל  אפ כי שבט יהודה גמ כנ  אבל רחק יהודה מאחיו לא אחת  ממש כאביו אשר נאמר בו וירד יהודה מאת אחיו  ועל כנ משה הרועה הנאמנ ברכו  את זה השבט לפני מותו  ואל עמו תביאנו  כי הריח בו את יצר בדלנותו

ויקצינו רוח עוד השבט היהודי לכנות גמ את שמ כל האומה בשמ יהודה  וישכחו כמעט כליל את עוז גבורת ממלכת קרני ראמ אפרימ  אשר במ עמימ ינגח  ויסוגו גמ מתרבותו  עד קצה יפת  בלא מאזנ חמ יציב לעדינות יופי צביעותו

אז ואחפוצ אני בזכרונ יוספ  אשר ימימ עוד יגידו וגמ שנימ ידברו אומר  מה יהיו חלומותיו למלוכת אמת תרבותו על כל אחיו

אז מנעי קולכ מבכי=-

כי יש גמ יש ליוספ עוד שכר….

.

אהה ושמי מלידתי נקרא כנ  על שמ החזונ הלז   ומקוה אני לא לאכזב עד זקנתי את נדכאי עמי  ושלל גיבורי יוצרי